היורה שירד בראשית נובמבר 2020 שימש תזכורת עגומה למה שצפוי לנו במהלך החורף: שיטפונות, הצפות, זיהום נחלים, זיהום ים, סגירת חופי רחצה וזעם רב של הציבור ובראשם הגולשים המחכים בכיליון עיניים לגלי החורף. הסיבה להזרמת הביוב והקולחים לנחלים ולים היא תוצאה של הזנחה ארוכת שנים ושל החלטות ניהוליות שאת מחירן משלמים הטבע והציבור.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האיום החדש של האיראנים: מל"טים מתאבדים
– על העיוורון: כשהשמאל היהודי מתמקד בהתנגדות לישראל
– מסודרים 2021: הרשות הפלסטינית וחמאס בהתאוששות כלכלית
משק המים מייצר כ-525 מיליון מ"ק שפכים בשנה. כ-90 אחוזים מהם מגיעים למכונים לטיפול בשפכים (מט"ש) שם הם מטופלים ברמות טיפול שונות והופכים לקולחים, שנאגרים במאגרים במהלך החורף. אלא שלפני מספר שנים החליטו משרד האוצר ורשות המים לעצור את הקמתם של מאגרים חדשים, במטרה לגרום להקמתם של מאגרים אזוריים. המחסור במאגרים יצר עודפים של כ-20 מיליון מ"ק הגורמים להזרמת הקולחים לרוב נחלי הארץ. כבר כיום, ועוד לפני תחילת החורף, זורמים קולחים ממט"ש אילון לירקון, וכשהגשם יתחיל יזרמו קולחים ברוב נחלי הארץ ויגרמו לסגירת חופי הרחצה.
אלא שהזרמת הקולחים מהמאגרים היא לא הבעיה היחידה. בערים רבות ברחבי הארץ יש חיבורי כלאיים בין מערכות הביוב ומערכות הניקוז. כתוצאה מכך, בעת גשם נכנסים מי הנגר למערכות הביוב, גורמים לפריצת ביוב ברחובות הערים ולהרס תהליך הטיהור במכונים לטיפול בשפכים, המחייב להזרים את הביוב לנחלים ומשם לים. הזרמת ביוב וקולחים באיכות ירודה לנחלים גורמת לפגיעה בחי ובצומח, להתבססות של מינים פולשים ולפגיעה במגוון הביולוגי, זאת בנוסף למניעת הנאת הציבור וסיכון הבריאות.
תופעת הזרמת הקולחים לנחלים רק תלך ותגבר עם השנים. אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-2 אחוזים בשנה, וכתוצאה מכך צריכת המים עולה ואיתה יצור השפכים. בנוסף, בעקבות הגידול בכמות האוכלוסייה, השטח המבונה גדל על חשבון השטחים החקלאיים שהולכים ומצטמצמים, עובדה שתגרום לירידה בשימוש בקולחים לצורכי חקלאות ולעלייה בעודפים הזורמים לנחלים ולים. במקביל, אי פתרון בעיות הנגר ואי הפרדה בין המערכות תגרום לעוד ועוד הזרמות ביוב לנחלים. רק לאחרונה החלה רשות מקרקעי ישראל לקדם תוכנית בנייה על קרקעות מכון טיהור שפכים (מט"ש) הרצליה הכוללת העברת הטיפול בשפכים למכון שפכי גוש דן (שפד"ן). התוצאה הצפויה ממהלך זה היא הזרמת נגר ושפכים לים בתקופת החורף דרך מוצא השפד"ן ברידינג. "צלול" מתנגדת לתוכנית בדרישה למצוא פתרון לנגר העירוני ולדחות את סגירת המט"ש עד למציאת פתרון מלא לבעיית השפכים.
הגיע הזמן שמשרדי הממשלה השונים, רשות המים והרשויות המקומיות יתחילו להתמודד ברצינות עם שאלת עודפי הקולחים ולא ידחו את הפתרון משנה לשנה. מתוך הבנה שהזרמת מזהמים לנחלים ולים הם פתרון בלתי נסבל, על רשות המים ומשרד האוצר להשקיע משאבים בזירוז הקמת המאגרים החסרים ולהשקיע בשיפור הקישוריות ביניהם שיאפשר לנייד קולחים בין אזורי הביקוש השונים. על הרשויות המקומיות לתכנן את השכונות החדשות כך שיטפלו בנגר באמצעות החדרתו לקרקע וימנעו את הצפת מכונות הטיהור. כמו כן עליהן להקצות משאבים לניתוק מערכות הביוב והנגר בעיקר בערים ותיקות, ולמנוע בכך את הזרמת הביוב לים. על המשרד להגנת הסביבה לאכוף את הניתוק באמצעות תקנות הקבועות בחוק.
