אחד הקרבות המרתקים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית הוא הקרב בין גדעון סער לנפתלי בנט. שני הטוענים לכתר הנהגת הימין לאחר הדחת נתניהו עושים הכל על מנת להוכיח שהם ראויים למשימה, אך ככל שניתן לשפוט עד עתה, השועל הוותיק יותר, גדעון סער, עושה בית ספר ליריבו הצעיר בנט.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
פס״ד "ג׳נין ג'נין" הוא ניצחון זמני בקרב על הנרטיב הישראלי
חמאס נלחמים בהברחת סמים וטוענים: ישראל אשמה
קריאה לימין: תלמדו מהשמאל ותפסיקו לגנות על אוטומט
כבר מהרגע הראשון אתגרה הקמת מפלגתו החדשה של גדעון סער את בנט. כל אותם מצביעים פוטנציאליים שכל מה שמצאו בבנט היה אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו, נדדו מהר מאוד לתקווה החדשה שהביא להם סער. בהמשך הצליח סער לפגוע באורח כמעט אנוש בהכרזה של בנט על כך שהוא מתמודד על ראשות הממשלה, כאשר באותו ערב ממש הכריז על הצטרפות השר לשעבר זאב אלקין למפלגתו. בסוף הערב אלקין וסער תפסו את כל הכותרות, והכרזתו ה"דרמטית" של בנט נזנחה לחלוטין. וכאילו לא היה די באלקין כדי לקרוץ למצביעי הימים האידיאולוגי שבנט מעוניין בהם כל כך באה, הגיעה אמש ההכרזה על הצטרפותו של דני דיין למפלגת תקווה חדשה, והבהירה היטב שסער לא מוותר. מבחינתו, קהל מצביעיו של נפתלי בנט הוא היעד, וסער נחוש להביא אותם אליו.
דני דיין הוא התגלמות המועמד שבנט זקוק לו. רהוט, אינטליגנטי, איש העולם הגדול מחד ואיש ההתיישבות בשומרון מאידך. מצד אחד הקונסול הכללי בניו יורק ומצד שני יו"ר מועצת יש"ע. יהודי לאומי כמו שמעטים בישראל יודעים להיות, אך חילוני מוצהר, גאה ולא מתנצל. בדיוק האיש הנכון עבור המיתוג החדש של ימינה כמפלגת ימין לאומית כלל ישראלית, שבחר להצטרף דווקא לגדעון סער, יריבו העיקרי של בנט כיום.
עבור בנט, דני דיין האיש כמובן לא היה אופציה. הדם הרע שבין השניים הללו חוזר שנים אחורה לימים שבהם דני דיין היה יו"ר מועצת יש"ע ובנט – המנכ"ל הצעיר והנמרץ. לשאלה מדוע הוביל היו"ר דיין לפיטורי המנכ"ל בנט לאחר כשנה וחצי בלבד בתפקיד ניתנו כמה תשובות, אך ברור שאהבה גדולה בין השניים לא הייתה. גם הסיבוב הבא ביחסי השניים, כאשר דיין התמודד בשנת 2015 על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, הסתיים בקרע, לאחר שדיין נכשל כישלון חרוץ בהתמודדות. אך אם לא דיין האיש, בנט בהחלט זקוק לתואם דיין, ואחד כזה נכון להיום עוד לא נמצא לו. מנכ"לו לשעבר שמואל אבואב, איש מפלגת העבודה בעברו, אשר על פי השמועה עתיד להצטרף לימינה, הוא בטח לא התשובה לדיין שבנט זקוק לה.
כעת נותרו בפני בנט רק שתי אפשרויות: האחת, לשנס מותניים ולהשיב מלחמה לסער, באופן שיהפוך את הקערה על פיה ויעניק לו את הבכורה בקרב קהל הימין החילוני שאליו הוא מכוון. השנייה, להכיר בעובדה שהוא נסוג בחזרה אל המגזר, למחול על כבודו ולהבין שאין לו מנוס מחיבור חזרה אל "מפלגת הציונות הדתית" בתנאים שקרובים הרבה יותר למה שסמוטריץ' דורש. אם בנט ימשיך במגמות הנוכחיות הוא עוד עלול למצוא את עצמו נאבק שנית באחוז החסימה
