דנה ויס התחלחלה. ח"כ אביגדור ליברמן, שהגיע להתראיין אצלה ב"אולפן שישי", אמר את דברי התועבה הבאים: "כל היתרון היחסי שלנו היחסי זה התאים האפורים, המוח היהודי". וייס הזדעקה מיד לנוכח פרץ הגזענות הפשיסטית שיצא מפיו של מנהיג מפלגת "ישראל ביתנו" וקטעה אותו בחדות – "המוח הישראלי!", אמרה והוסיפה: "כל הציבור הישראלי יש לו מוח".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: שבירת מוסכמות: החלטת בג"ץ היא שיא במהפכה החוקתית
– דעה: להתראות, דונלד
– דעה: הירי מעזה: האם הברק היכה פעמיים?
בעולמה שטוף הפוליטיקלי-קורקט של ויס, כמו רבות ורבים מחבריה לתקשורת הישראלית, כבר אסור לומר מילה טובה על העם היהודי. לא ברור איך ויס עצרה כאן ולא דחקה בליברמן להתנצל ולדבר על "המוח המזרח תיכוני", כי הרי יש עוד מדינות מסביבנו ומאוד לא פוליטקלי-קורקט להעליב אותן. בעצם, "המוח העולמי" יהיה מונח יותר נכון. מה אשמים עמים שרחוקים מאיתנו ושגם להם הרי יש מוח? יודעים מה, נתפשר על "המוח האינטר-גלקטי" וככה לא נעליב גם יצורים תבוניים מעולמות אחרים, במקרה ויתברר ויש כאלה. בשביל מה לקחת סיכון.
האמירה של ויס כלפי "המוח היהודי" של ליברמן הגיעה בספונטניות שרק מוכיחה עד כמה הרפיסות הלאומית הזו מושרשת באולפני הטלוויזיה שלנו. מכאן כבר קצרה מאוד הדרך לאיסור לקרוא למדינת ישראל "מדינת היהודים", כי הרי גם לתושביה הלא-יהודים יש מוח, אז בואו נקרא לה "מדינת כל מוחותיה". וכשיהודים לא מסוגלים להגיד על עצמם מילה טובה פן מישהו יחשוב שהם גזענים ארורים, כריסטיאן אמנפור מתעוררת ב-CNN ומרשה לעצמה ללכת עוד כמה צעדים קדימה.
בפתח תכניתה בסוף השבוע השוותה אמנפור בין ליל הבדולח שהתרחש לפני 82 שנה לשנות נשיאותו של טראמפ. השוואה נואלת, מופרכת, חצופה וכזו שמהווה הכחשת שואה פר-אקסלנס. מבחינתה אירועי האימים שהתרחשו בלילה שבין ה-9 וה-10 בנובמבר 1938 כלל לא היו קשורים ליהודים אלא "התקפה על העובדות, ידע היסטוריה ואמת". כשזה נוגע לדריכה על גופתו הפוליטית של הנשיא השנוא שהפסיד בבחירות, אין לאמנפור או ל-CNN שום כבלי פוליטקלי-קורקט על ידיהם.
הם גם יודעים שבאווירה השלטת בתקשורת המיינסטרים איש לא ימהר למחות או לעשות סקנדל. כי להגן על יהודים בשל היותם יהודים זה דבר שיצא מחוץ לאופנה, אלא אם כן כמובן מדובר בקבוצות ימין קיצוני ואז אפשר למקסם רווחים לשמאל הפוליטי. הצביעות של המוסר המעוות הזה מהדהדת ונוגעת כמעט בכל אייטם שמשודר בטלוויזיה, שעדיין מאכלסת – גם בישראל וגם בארה"ב – אנשי ונשות שמאל בכמות אדירה יחסית לחלקו של הזרם הפוליטי הזה באוכלוסייה. והם הולכים ומקצינים, הולכים ומאבדים את זה. במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם, אמר היינריך היינה, וכפראפרזה עגומה על דבריו ניתן לומר כיום כי במקום שבו אסור להגיד מוח יהודי, לבסוף יהיה אסור גם לומר שואת היהודים או מדינת היהודים.
