הבנתי בדייסה האמריקנית הרותחת אינה גדולה, ואפילו קטנה למדי, יחסית ליהודים עולי ארה"ב שאנו מתברכים בהם. הצדקת הדפסת דבריי בעיתון בעניין זה אינה נובעת מן החידוש שבהם, אלא מן החובה המוסרית של הכרת הטובה שאני חש כלפי דונאלד טראמפ נשיא ארה"ב, ומה שעשה עבורנו (ולדעתי גם עבור העולם החופשי כולו) בארבע שנות כהונתו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כך רואות המפלגות הישראליות את הבחירות בארה"ב
– מלון, מקווה ומסעדות: הצצה למרכז היהודי הצף בדובאי
– הבחירות בארה"ב: הפער הקבוע בין הפרשנים לציבור בבית
דברים שנכתבו בעיתון זה דימו את טראמפ למלך אחשוורוש. דומני שבמפעלו עבור ירושלים הוא דומה יותר לקודמו של אחשוורוש, למלך כורש. אין די שורות בעיתון כדי לכתוב את מלוא משמעות המהפכה התודעתית של הכרת אומות העולם בירושלים כבירת ישראל. זו אינה רק זכות שיבת היהודים לארצם, הנתמכת על ידי האומות מאז השמדת יהודי אירופה. זו הכרה במלכות ישראל השבה למקומה הטבעי אחרי שא—לוהי עולם וא—לוהי ישראל 'מאס בהם', כביכול מיום שנולדה הנצרות. טראמפ ביטא זאת מבחינות רבות טוב מכורש, ואחריו נמשכות מדינות לא מעטות. אזכיר, ששגרירות ארה"ב יחד עם השגרירויות האחרות לא רק שכנו בתל אביב עשרות שנים, הן שכנו דווקא לחוף הים התיכון, כדי שייקל לפנותן מישראל לספינת קרב אמריקנית בשעה שהערבים ישעטו חזרה ליפו ולשיח' מוניס. כל זה התסתיים!
טראמפ אינו בדיוק אחשוורוש גם במכות האנושות שהיכה את משטר האייטולות האיראני, הזומם להכריתנו מעל פני האדמה באמצעות הנשק הגרעיני שהוא מפתח. הוא ביטל את ההסכם הכושל של השלטון הדמוקרטי הקודם עם האייטולות על הנשק הגרעיני שהם מפתחים, והביא את איראן לסף פשיטת רגל כלכלית, שיש תקווה גדולה שתביא להחלפת השלטון באיראן ולהשבת העם האיראני המוכשר למשבצת העולמית המתאימה לו. גם את מותו של קאסם סולימני, צורר שמבחינת יכולותיו בדרך להשמדת העם היהודי לא היה כמוהו כבר שבעים וחמש שנים, אנו חייבים במידה רבה לטראמפ. (כאן הוא אכן דמה במשהו לאחשוורוש ברגע שתלה את המן.), אנו חייבים לו גם את התמיכה החשאית בהתקפות של גורמים צבאיים עלומי שם על כוחות 'אל קודס' על אדמת סוריה. עוד לא אמרנו מילה על המהפכה ההיסטורית העשויה להיות כרוכה ב'הסכמי אברהם' ועל חלקו בה, על אספקת מטוסי ה F 35, בקרוב בע"ה גם את הפצצה החדישה חודרת הבונקרים החיונית לנו במאבק נגד החיזבאללה והגרעין האיראני ודברים נוספים הכרוכים בהסכמי הסחר החדשים בין שתי המדינות ועוד.
נכונותה של ארה"ב היום להיאבק לבדה, לאחר שאירופה נטשה אותה במידה רבה, בצירי רשע שונים הממלאים את העולם, החל מהעין החצי פקוחה שלה על צפון קוריאה, על הקשר בין הנגיף הנוכחי לסין, על טורקיה הסוררת ועל התנהגותה של רוסיה במספר זירות, אינה דבר המובן מאליו. ספק אם ממשל דמוקרטי ינהג בציר זה בדרך שונה מאירופה המנמנמת את המשך תנומתה משנות השלושים של המאה העשרים. רשתות אמריקאיות שונות העוינות את טראמפ מנסות להסתיר זאת, וכן סימני שאלה רבים על ביידן במספר תחומים. כתבי התקשורת שלנו הולכים בדרך כלל בעיניים חצי עצומות אחרי רשתות תקשורת מסוימות בארה"ב, ועל פיהן הם משדרים לנו את האווירה מעבר לים. כל זה בואכה דרכו של נוויל צ'מברליין ערב מלחמת העולם השנייה. אני בטוח שלטראמפ גם חסרונות רבים, כמו לי וכמו לרבים אחרים, ולא בכול אני מסכים עמו. אין לי כוונה ואין לי די חוכמה כדי להציע ליהודים אזרחי ארה"ב עבור מי להצביע, ואני סומך על חוכמתם ועל יושרם בכך. אך חשתי חובה של הכרת טובה כלפי טראמפ, וביטאתי אותה מעט בניסיוני הדל לחסום את הכנסתו אל מגילת אסתר.
