ירידת מפלס המתח מול העולם הערבי ואחוות העמים ההולכת ומתפתחת למול עינינו, תחולל שינוי תודעתי בתפיסת העולם הלאומית שלנו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רבנים בציונות הדתית: "הצביעו טראמפ, זו שאלה של חיים"
– הקורונה או הכלכלה? הבחירות בארה"ב הן מקרה בוחן לעולם
– יו"ר ההסתדרות הציונית הנכנס: "ננסה להגיע לכל יהודי"
התמה הציונית נבנתה כולה על המאבק. על העמידה אל מול החולשות האנושיות מול איתני הטבע והתבניות החברתיות או בעמידה משותפת אל מול אויבים. הלכידות החברתית שאליה עורגים כל כך הרבה, הייתה בנויה כולה על התמה הזקוקה לאויב בשער כדי לשגשג.
הטרגדיה של השמאל הישראלי יושבת על הניתוק מן המשמעות היהודית העמוקה שאינה זקוקה לאויב ממשי או דמיוני כדי להתקיים, פשוט כי יש לה מה לומר לעולם. התודעה היהודית לא זקוקה לתחושת צדק של עם נרדף הזכאי ל"מקלט בטוח" או ל"מקום תחת השמש", משום שהיא מבקשת לחולל מהפכה רוחנית בעולם וזו מעניינת אותה הרבה יותר מן הצורך הצודק לשרוד.
ככל שהסכסוכים האזוריים הולכים ומתעייפים וככל שציבור הולך וגדל מואס בשיח על השלום, נותר חלל ציבורי גדול וחשוב שקיימת בתוכו תביעה לערך, אך למרבה הצער אין לו כזה והוא חסר יכולת להגדיר אותו כאשר אין מולו אויב.
ומה עושים כשאין אויב ממשי? ממציאים כזה. וכך נתניהו והימין הופכו באופן הזוי למרבצי הזהב של התודעה הציונית השמאלנית ההולכת ונמוגה עם השנים. האויב הדמיוני הזה יכול לתת עוד מעט אויר לנשימה; עוד שאיפת אויר פסגות שיש בו קריאה לתיקון עולם ולריפוי השחיתות, שעוללו אנשי האופל מהימין, אותם חייבים להוריד מהשלטון בכל מחיר.
מפקדים בצבא אומרים לחיילים שלהם שהצבא זקוק למלחמה כדי להתקיים, אבל מה לעשות? אין אינטרס כזה למדינה. כאשר האג'נדה היא ההגנה על הקיום, מובן שככל שהוא יותר מובטח, כך הולכת המוטיבציה הלאומית ונסוגה.
נמשלנו בתורה לחול הים ולכוכבי השמים. חול הים הוא הגבול שמעמידה היבשה אל מול הים. העמידה אל מול הסכנה עושה את כולנו לגרגירים בחומת הביצורים הגדולה ובאמת לא מעניין מה ערכו של כל יחיד אל מול המשימה הזו. משל הכוכבים כבר מספר סיפור אחר – כל כוכב נע במסילה שלו וכל אחד נספר כי יש לו את המשמעות המדויקת שלו. אמנם הוא חלק מן המבנה הקוסמי והוא לא יכול לנוע כרצונו, אבל אפשר להצביע עליו ולשאול: "מה הוא עושה כאן?".
כולנו חווים תחושה מסוימת של ירידת ערך. תפיסות עולם ישנות שהחזיקו את המורל והלכידות החברתית שלנו לאורך שנים, נעשו מיושנות וטרם השכלנו לשרטט תפיסת עולם חדשה ומלהיבה במקומן. תודעה כזו שתעמיק את הערך העצמי שלנו, כפי שאנחנו ראויים לו, אבל תשים אותנו במסלול הגיוני שמבין שככל שאתה 'כוכב', אתה גם חלק ממערכת הרבה יותר גדולה ממך.
אנחנו בפני הזדמנות גדולה לעיצוב מחודש של חיינו כחברה. האג'נדות הישנות ילכו ויתפנו כדי לאפשר צמיחה של חיים רעננים ומקוריים. אמנם אנחנו יכולים לנסות ולהמשיך ולמחזר את שירי הפלמ"ח או לצאת להפגין ברחובות על אבדן הרוח הצברית הטובה והישנה, אבל טוב יותר אם נחתור להביא את עצמנו למצב רוחני אחר – כזה שחותר להבין את מה שיש לנו לומר לעולם.
