שׁוּב הַיָּד נִשְׁלֶפֶת אֶל הַמֵּצַח.

שׁוּב הִיא מְגַשֶּׁשֶׁת שָׁם בָּאֶמְצַע.

רַק כְּשֶׁהִיא נִתְקֶלֶת בּוֹ אֲנִי נִרְגָּע:

הִנֵּה הַסִּימָן.

אֵינֶנִּי מְשֻׁגָּע.

[audio mp3="/wp-content/uploads/2020/09/תבואה-.mp3"][/audio]

כִּי קָרָה לָנוּ בַּחֹרֶף מַשֶּׁהוּ עִם הַתְּבוּאָה

וְהַדַּעַת מִתְבַּלַּעַת וְהַהַשְׂכָּלָה טְבוּעָה

וְהַיָּד מִתַּחַת מֵצַח מְשַׁפְשֶׁפֶת עַפְעַפַּיִם

שֶׁרָאוּ בְּפִלְבּוּלָם אֶת מָה שֶׁלֹּא רָאוּ אַף פַּעַם

וְקָרְאוּ לַיָּד – הַסִּיחִי

מַבָּטֵנוּ, כִּי זֶה פְּסִיכִי

מָה שֶׁיֵּשׁ פֹּה, אוֹ פָּשׁוּט הָרֹאשׁ מֻשְׁפָּע:

הַתְּבוּאָה פֹּה מְכֻשֶּׁפֶת

הַתְּקוּפָה פֹּה מְתֻשֶּׁ"פֶת,

מִי יוֹדֵעַ אִם יִרְפָּא לָהּ בְּתַשְׁפָּ"א.

כִּי עוֹבֵר בָּאָרֶץ נֶגֶף

מִנִּי דָּן וְעַד לַנֶּגֶב

וְאוֹכֵל בּוֹ אֶלֶף אֶלֶף

בְּמַזְלֵג וּבְסַכִּין,

אַךְ הָעָם הַזֶּה עַל אַסְלִי

כָּךְ מַסִּיק: שֶׁאִם נִמְאַס לִי

גַּם הַוִּירוּס הַבֶּן־כֶּלֶב

לְהִתְנַדֵּף מִכָּאן יַסְכִּים.

הוּא מַרְבִּיץ חִבּוּק, סִחְבּוּק, חִכּוּךְ,

מִצְטוֹפֵף בַּבַּר בְּקֶרֶן כּוּךְ,

מִתְעַרְבֵּב בָּעָאסִי וּבַסַּחְנֶה,

מִתְנַגֵּף – אֲבָל חוֹשֵׁב: נִצַּחְנוּ.

וּפְסִיכוֹזַת רַק לֹא בִּיבִּי בְּצֵרוּף נוֹיְרוֹזָה זֹאת

מִדַּבְּקוֹת שְׁתֵּיהֶן בְּיַחַד, לֹא מַרְפּוֹת וְלֹא זָזוֹת,

עַד שֶׁהֶהָמוֹן בָּטוּחַ שֶׁהַנֶּתֶז מִשּׁוֹפָר

מְסֻכָּן – אַךְ הוּא סְטֶרִילִי בְּזַמְבּוּרָה וְצוֹפָר,

וּבָרוּר לוֹ שֶׁקָּהָל שֶׁל מַפְגִּינִים רַבִּים כַּחוֹל

מְחֻסָּן כְּמוֹ הָרָקִיעַ שֶׁהֲרֵי דָּמוֹ כָּחֹל.

נְבוֹכָה הַיָּד נִשְׁלַחַת

גַּם לָאֹזֶן:

מָה אִתָּךְ? יֵשׁ פְּקָק? יֵשׁ לַחַץ?

כִּי בְּכָל־זֹאת,

הִיא שׁוֹמַעַת רַק שַׁגַּעַת שֶׁל שְׁלוֹמִיסְטִים שֶׁשֻּׁבְּשׁוּ

וְשָׁלוֹם שָׁלֵם וְחַם עִם יִשְׁמָעֵאל

מְעַצְבֵּן אוֹתָם עַד מָוֶת וְעַד מֶרִי רַק מִשּׁוּם

שֶׁחָתְמוּ עָלָיו שֶׁלֹּא־מִשֶּׁלָּהֶם.

מְשַׁפְשֶׁפֶת אֶת הָאֹזֶן, כַּיָּאֶה לִשְׁנַת תָּשָׁ"ף,

וְשׁוֹאֶלֶת: הֲלֹא אֵלֶּה שַׁלְהֲבֵי שָׁלוֹם עַכְשָׁו;

בְּלִי תַּשְׁלוּם אַלְיָה וָחֵלֶב

וְדָמִים זָבִים בַּחֶרֶב,

לַשָּׁלוֹם אֶצְלָם בַּשּׁוּק

עֵרֶךְ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם?

הָהּ, אָזְנִי, זֶה לֹא אֲנִי, זֶה הֵם שֶׁהִשְׁתַּבְּשׁוּ.

לֹא, אָזְנַי, לֹא־לֹא, עֵינַי, זוֹ לֹא דַּלֶּקֶת –

מִתְנַחְמֶדֶת וְרוֹעֶדֶת כְּבָר הַיָּד,

וְנִמְשֶׁכֶת וְעוֹלָה אֶל הַצַּלֶּקֶת

שֶׁבַּמֵּצַח נִתְפְּרָה בִּידֵי חַיָּט,

הַצַּלֶּקֶת שֶׁפָּתַחְתִּי כְּבָר בַּחֹרֶף,

כְּבָר מִזְּמַן,

שֶׁתַּזְכִּיר לִי מָה אָחוֹרָה,

שֶׁתִּהְיֶה לִי לְסִימָן,

הַסִּימָן שֶׁיִּשְׁמְרֵנִי כְּטוֹטֶפֶת מִמְּשׁוּגָה...

אֲבָל אוֹי לִי – מָה כָּתוּב בּוֹ?

"מְשֻׁגָּע".