בשולי הוויכוח על החלת הריבונות בחלקים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן בשבועות האחרונים נערכו גם דיונים על הזווית הכלכלית של התוכנית: האם היא מועילה לתקציב המדינה או פוגעת בו? כמה יעלה המהלך לביטוח הלאומי, וכמה הוא יוסיף לו? האם כלכלת ישראל תצא נשכרת או שמא תיפגע?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ענבים ונהנים: לבשל ולאפות עם הפרי המושלם
– טנקים בהתנחלות: האינטלקטואל שחצה קווים אדומים
– ארגוני המורים טרקו בפני התלמידים את הדלת
כדי שהדיון הזה יהיה אמיתי ונוקב, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא אם בעל הדעה תומך בהחלת החוק ביהודה ושומרון או מתנגד לה – אם כי איני זוכר שלפני המעשה הדרמטי של הסכמי אוסלו מישהו בציבוריות הישראלית דיבר על העלות הכלכלית או על חיי אדם שייפגעו אם חלילה ההסכם ייכשל. כשמדובר על משיחיות השמאל, כנראה לשום דבר אין ערך, לא לכלכלה ולא לאובדן חיי אדם, וחשוב רק החזון. ובכן, אודיע מראש שאני בעד החלת הריבונות בכל שטח שממשלת ישראל תסכים להחיל בו את ריבונותה. ועתה לדיון הכלכלי.
בבואנו לשקול את החלת הריבונות בהיבטיה הכלכליים, יש בחינה ביטחונית ויש בחינה אזרחית. את העלות הביטחונית קשה לחשב. איש אינו יודע מה העלות התקציבית של מערכת הביטחון, בכמה הוא יעלה או יפחת בגלל החלת הריבונות, וכמה נחסוך בעתיד בהרוגים, בכוח אדם ובכסף. האם החלת הריבונות והקביעה הנחרצת שהשטח הוא חלק ממדינת ישראל ושאין על כך עוררין יחסוך מלחמות? אין אדם שיודע.
מהבחינה האזרחית ערכנו בדיקה לפני כמה שנים, בהתאם להזמנתה של ח"כ לשעבר אורית סטרוק. את הבדיקה ערך ד"ר אמציה סמקאי בליווי שלי. בחנו את מחירי החלת הריבונות בכמה מישורים, ובהתחשב בעלות השירותים האזרחיים והקצבאות שיינתנו לתושבים הערבים שייחשבו אזרחי ישראל בשעה שתחול הריבונות עליהם. הנחנו שבאזור החלת החוק הישראלי יהיו כ־60 אלף תושבים ערבים שיאוזרחו בשנים הבאות.
מערכת ההוצאות הפוטנציאלית היא כזו. במערכת הבריאות, חישבנו את תקציב משרד הבריאות המועבר לקופות החולים בארץ. הסכום הוא כ־5,100 שקל לנפש, אך משום שהאוכלוסייה שאמורה להצטרף למדינת ישראל צעירה יותר מהאוכלוסייה בתוך הקו הירוק, וכן בהתחשב בהנחות נוספות, העלות השנתית לכל 60 אלף התושבים הנוספים תהיה בסביבות 230 מיליון שקל לשנה.
במערכת החינוך והגיל הרך חישבנו את עלות החינוך הקדם־יסודי, היסודי והעל־יסודי, החינוך המיוחד וקצבאות הילדים. המחיר הוא כ־400 מיליון שקל לשנה. יחד עם הבטחת הכנסה ואבטלה, אם יהיה צורך, סך ההוצאות האזרחיות יסתכמו בכ־650 מיליון שקל לשנה.
בצד השני צפויות הכנסות ממיסים וממע"מ. ההכנסה ממע"מ מושפעת מאוד מגודל המשפחה ומגובה ההכנסה הפנויה. כמו כן יש להתחשב בתוצר לעובד (השכר הממוצע כיום באזור הוא כ־20 אחוזים מהתוצר בישראל) ובתוספת העובדים לשוק העבודה. במקרה של החלת החוק הישראלי על בקעת הירדן, תוספת כוח האדם מגיעה לצד אמצעי הייצור והקרקע שבבעלותם. בסך הכול חישבנו שתוספת המיסים הצפויה לקופת האוצר מתקרבת ל־500־550 מיליון שקלים בשנה, לא נמוך בהרבה מעלות ההוצאות האזרחיות.
כל זה, כמובן, עולה מההנחה ש־60 אלף התושבים החדשים אכן יקבלו עליהם את האזרחות הישראלית לאורך שנים בתהליך מסודר.
שמואל סלבין היה מנכ"ל משרד האוצר
