מה הניע את בנימין נתניהו, נפתלי בנט ויעקב ליצמן כשהחליטו בין פורים לפסח לגייס את השב"כ לצורך איכונם של חולי קורונה? אך ורק הרצון לבלום את הנגיף במהירות מרבית. אין צורך להיות זבוב על הקיר או בוחן כליות כדי לקבוע נחרצות שאיש מהם לא ראה בכך הזדמנות פז למעקב מודיעיני רציף אחר כל אזרחי ישראל, גם לא ראש השב"כ. הסתייגותו המודלפת של נדב ארגמן מרעיון חידוש האיכון, בישיבת קבינט הקורונה בשבוע שעבר, מוכיחה שהשב"כ מוותר על התענוג. אין לו עניין לעקוב אחרי כולנו 24 שעות ביממה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ניו יורק בימי קורונה דרך עדשת המצלמה
– עוד חוזר המעבר: מה למשרד להגנת הסביבה בתל אביב?
– פומפאו: "הפלסטינים בחרו לאיים במקום לשתף פעולה"
ראש השירות הקודם, יורם כהן, הביע השבוע תמיכה ברעיון, ומותר להסיק ממנה שלשירות לא יגרם נזק מבצעי אם המדינה תשתמש בשירותיו כדי ללחום בקורונה. אז מדוע ארגמן בכל זאת הסתייג מחידוש האיכון? בעיקר כדי להתנקות מהחשד שהוא משתוקק לו. ראש השירות הנוכחי התקשה לשאת את תיאוריו התקשורתיים והאופוזיציוניים של הארגון כאח הגדול. הוא רצה להרחיק אותו מהדיון המייגע על איכות הדמוקרטיה בישראל, דיון שבו אחד הצדדים מבשר לנו תמיד על קיצה הממשמש ובא, וזועק בגרון ניחר שאוטוטו אנחנו צפון קוריאה.
מטבע הדברים במדינה דמוקרטית ההחלטה אינה נתונה בידי השב"כ אלא בידי הדרג המדיני, וההתלבטות במקרה הזה אינה מייסרת במיוחד. ממשלת ישראל חייבת לאחוז בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי לצמצם את ממדי המגפה ולהושיע את אזרחיה מהנגיף ומפגיעתו הכלכלית האנושה.
כמובן, הפעלת האיכון השב"כי אינה תכלית בפני עצמה. לו עמד לרשות הממשלה כלי איכון אזרחי יעיל יותר, ברור שהיה עדיף להפעיל אותו. הצרה שאין לה, ולפיכך היא נאלצת לשוב ולהשתמש בשב"כ. פיקוח הנפש הלאומי דוחה כל חשש אחר בנדון, חשש דחוק מאוד בעידן שבו אנחנו חשופים ממילא למעקבים סלולריים מצד אינספור גופים מסחריים. זה לא הזמן להתחשב בפרנואידים המוכנים להקריב חיי אלפים ואת כלכלת הלאום על מזבח זכויות השמירה על פרטיותם. אמנם יש להם נציגות נאה בבג"ץ, שבאפריל תקע כהרגלו מקלות גם בעניין הקיומי הזה, אבל סדר העדיפויות המוסרי שלהם הזוי ומסוכן מכדי שנתחשב בו בשעת חירום זו. איכון שב"כ מציל חיים.
מי שזכויות הפרט באמת חשובות לו יותר מעצם החיים, יוכל לנער מעליו בקלות את העיקוב השב"כי אם יוותר על הטלפון הנייד ויסתפק במסכה. הרי בלי טלפון בכיס, איש לא יוכל לאכן אתכם ולבדוק ממי נדבקתם ואת מי הדבקתם. כמו בימים הטובים של השפעת הספרדית והמגפה השחורה, תוכלו להפיץ בכיף את הנגיף. רק בכניסה לקניון או לקופת חולים עלולה להיווצר בעיה מסוימת בגלל המאבטח עם המדחום בכניסה. לך תדע אם נדב ארגמן לא מעסיק אותו.
