כמי שהדבר מעולם לא העסיק אותו, היה לי מוזר לגלות שנוכחות כקהל בטקס הדלקת המשואות הפכה לסמל סטטוס חברתי נחשק. האמנם אין לי משהו יותר טוב לעשות מלבד לעלות לירושלים בעיצומו של יום הזיכרון, לקפוא שעות בקור של הר הרצל, לראות מעל טריבונה טקס שבטלוויזיה הייתי רואה יותר טוב, להיתקע בפקק ביציאה ולחזור הביתה למנגל שבו נותרו רק נקניקיות פושרות?
אבל הנה, מתברר כי חלק נכבד משמנה וסלתה של המדינה מתכונן לאירוע חודשים מראש בניסיון להשיג כרטיסים לאחת מהחזרות הגנרליות או – אם יתמזל המזל ממש – לטקס עצמו. כעשרים אלף ברי מזל זוכים, השאר לא. וכמו לא מעט דברים במדינת ישראל, גלש העניין הזה הרבה מעבר למה שהוא אמור להיות.
לפני שנתיים, אחרי הטקס לציון תחילת אירועי יום העצמאות השבעים, החלה שערורייה רבתי בדרישה משרת התרבות, מירי רגב, לחשוף את אופי חלוקת ההזמנות. מיותר לציין שהבקשות נתקלו בסירוב ובמשיכת רגליים. במיזם ציבורי שהוקם נאספו כל תמונות הקהל ששודרו בטלוויזיה, פרצופי האנשים סומנו בריבוע אדום, והציבור התבקש לזהות אותם ולשלוח את שמות הנוכחים. ממש מלשינון חגיגי. איזה מזל שהקמנו מדינה כדי שנוכל לעקוב זה אחרי זה ולדווח.
בשנה שעברה כשבוע לפני יום העצמאות שלאחריו, פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח חריף. במסגרת הדו"ח נחשף כי אין כל מידע לגבי אלפי כרטיסים שחולקו, שאופן החלוקה היה לקוי וכי הקריטריונים על פיהם היו אמורים אנשי משרד התרבות להתנהל לא היו ברורים דיים.
והנה, טקס יום העצמאות ה-72 למדינת ישראל שהתקיים אמש, הוכיח במחי נגיף אחד שאפשר גם אחרת. אפשר לקיים טקס יפה ומרגש דיו בלי סחר-מכר ובלי לדרוך אחד לשני על האצבעות כדי לנכוח בו. אפשר לחגוג עצמאות גם בלי פרצופים דשנים ומרוצים מעצמם על הטריבונות בהר הרצל.
חבל. חבל שצריך מגפה והוראות מיוחדות של ריחוק חברתי ואי-התקהלות כדי להוכיח לנו שאפשר אירוע צנוע יותר, כוחני פחות. אבל אם כך נגזר, אזי מראה הטקס הריק מקהל היה תזכורת טובה לימים אחרים, לא רעים בכלל, בהם פשוט חגגנו עצמאות בלי להתבאס שהחבר המקורב הצליח להשתחל לשורה 23 ואנחנו צופים בטקס מהבית.
אין זה אומר שבשנה הבאה ואחרי הקורונה צריך להמשיך ולקיים את הטקס ללא קהל. יהיה נחמד הרבה יותר לחזור לשגרה. אבל הטקס שבו צפינו אמש, הלא-שגרתי בעליל, כדאי שישודר בלופ במשרדים הנכונים, ובסלוני השמנה-וסלתה, שימתן את הלהט הבלתי-נשלט הזה להיות, להשיג, לנצח, לקפוא מקור, ולהגיע הביתה לאחר הטקס לנקניקיה פושרת.
