במוצאי שניים במארס, מדינת ישראל הייתה באופוריה. לרגע היה נדמה שזו תהיה מערכת הבחירות האחרונה בהחלט, ומעטים אף קיווי שעוד נתגעגע למציאות של מערכת בחירות. התוצאות חייבו את גנץ ונתניהו לדבוק בהקמת ממשלת אחדות. האופוריה המוקדמת הזו סיפקה תוצאות חיוביות ואף מרחיקות לכת. פירוק כחול לבן הוא האירוע הפוליטי המשמעותי ביותר מאז מערכת הבחירות הראשונה. גנץ נפרד מלפיד וצעד לכיוון נתניהו. מדובר בצעד קשה עבור גנץ, אבל הוא היה מלווה בידיעה שראשות הממשלה נראית באופק. לאחר ההתנתקות מלפיד ויעלון, לאחר שהמהמורה המרכזית שמנעה עד כה ממשלת אחדות התאדתה, נראה היה שהדרך לממשלת אחדות נסללה.
אבל בינתיים, המנדט של גנץ הסתיים ונכנסנו לשלושת השבועות האחרונים שבהם המנדט עובר לכנסת, ורק חבר-כנסת שיאסוף 61 חתימות יוכל לקבל את המנדט. למחרת הבחירות האחרונות, איש לא האמין שלאחר שלושה סבבים, ישראל תהיה במרחק שבועיים וחצי ממערכת בחירות רביעית. אילו לא היו כאן יותר ממיליון מבוטלים, ניחא. שרדנו שלוש מערכות, נשרוד את הרביעית. אך זה לא המצב. המשק קורס אט אט, פתאום מתגלות השלכות הגירעון המעמיק, וואנשים דואגים לפרנסתם.
ולמרות זאת, נראה שלא מן הנמנע שישראל תלך, למרות הכל, לבחירות רביעיות. רק שהפעם לא נשרוד את המערכה הרביעית. אם אירועים משמעותיים כמו פירוק כחול לבן בזירה הפוליטית והמשבר הכלכלי-חברתי בזירת הקורונה לא הביאו להקמת ממשלה בישראל, אז מה כן?
שמונה-עשר הימים הקרובים יחתמו את גורל מדינת ישראל. שעבוד או גאולה, זה בידיהם של גנץ ונתניהו.
צוותי המשא ומתן של כחול לבן והליכוד נועדים מידי יום בשבועות האחרונים, ובכל פעם בסיום הפגישה משוגרת הודעה זהה, שמבשרת כי חלה התקדמות במגעים. לאחר מספר הודעות כאלו, כשחתימות עדיין אין, צפים הדיווחים כי אירע פיצוץ במשא ומתן בין שתי המפלגות. אינני נוכח בפגישות ואני כמובן לא יודע מי הצד המפוצץ, אך הצד שמסתייג וחומק מחתימה הוא הצד של נתניהו. גנץ מבחינתו משווע לחתום ולקיים אתה רוטציה עם נתניהו. אחרי שפירק את השותפות עם ידידיו לטובת ממשלת אחדות, לא נראה שיש לו דרך חזרה. חבירה לימין היא מעשה פסול מבחינתו, שסביר להניח שלא יתרחש.
ולכן, הוא מאיים שוב ושוב כי אם לא ייחתם הסכם, מפלגתו תחוקק חוק שיאסור על ראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום. לו ההסכם לא ייחתם, וגנץ יסיק שנתניהו מעוניין בבחירות רביעיות, קיימת סבירות שגנץ ישתף פעולה עם שותפיו לשעבר, ויחד יחוקקו את החוק. במקרה כזה, אפשר יהיה לחתום את הקריירה של בני גנץ ללא הישג מיוחד ובטח ללא ראשות ממשלה. השמאל הישראלי גם והימין ינדו את מפלגתו. השמאל, מכיוון שבגד בהם ורץ להקים ממשלה עם 'הנאשם מבלפור', והימין – מכיוון שהדיח את מי שהנהיג אותו יותר מ-10 שנים ברציפות. נראה שגנץ קפץ למים, בלי יכולת לצוף.
