שיר השבוע: חוֹנִים עַל הַיָּם

בִּימֵי בֵּין קֶצֶר לְקָצִיר, עֵת־עַד־מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן גַּם לְצִיר, מִשֶּׁאָכַלְנוּ קַשׁ, וְאִם אֵין קַשׁ – חָצִיר, וְגַלְגַּלֵּי הָעֲגָלָה, גְּמוּלִים מִגִּימֶל פַּעַם הַגְעָלָה, נָקְעוּ מִצִּיר

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תפילת חג בכותל בימי קורונה. | EPA

תפילת חג בכותל בימי קורונה. | צילום: EPA

בַּבַּיִת, שֶׁהָיָה שׁוּב לְמִבְצָר,

וּלְמָצוֹר אִם אֵין הוּא מְחֻצָּר,

וְגַם אִם בּוֹ מַמְתִּין לָנוּ אוֹצָר

הכי מעניין

כַּמְּסֻפָּר בַּמְּשָׁלִים,

בְּכָל זֹאת, גַּם אִם יֵשׁ לִי חֶדֶר מִשֶּׁלִּי,

כְּבָר צַר;

[audio mp3="/wp-content/uploads/2020/04/חונים-על-הים.mp3"][/audio]

בִּימֵי בֵּין קֶצֶר לְקָצִיר,

עֵת־עַד־מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן גַּם לְצִיר,

מִשֶּׁאָכַלְנוּ קַשׁ, וְאִם אֵין קַשׁ – חָצִיר,

וְגַלְגַּלֵּי הָעֲגָלָה,

גְּמוּלִים מִגִּימֶל פַּעַם הַגְעָלָה,

נָקְעוּ מִצִּיר;

כְּשֶׁכְּבָר נִבְעוֹת פְּרָצוֹת פְּרָצוֹת

בָּעֹצֶר־מֵרָצוֹן,

וְיֵצֶר הַמִּרְעֶה חוֹדֵר

בְּדִיר וָדִיר אֶת הַגָּדֵר

וְכֶבֶשׂ פֹּה וְתַיִשׁ שָׁם חוֹמֵק הַצֹּאן;

כְּשֶׁאֵין תְּנוּעָה וְיֵשׁ עִצּוּר,

אַךְ מִלְּמַעְלָה, כְּמוֹ גַּם פֹּה בַּטּוּר,

נוֹסֵס הַצּוּר –

עוֹמֵד הָעָם

מִטַּף וְעַד כָּסוּף,

מִמְּעֻטָּף וְעַד חָשׂוּף,

עַל שְׂפַת יַם סוּף;

אַךְ זֶה נִכְוָה מִדֶּבֶר וּמִשְּׁחִין

שֶׁעוֹד מַכִּים וּמִתְמַשְּׁכִים,

אַךְ זֶה שֻׁחְרַר מֵעֲבוֹדָה בְּחֹמֶר וּמִפַּרְנָסָה,

אַךְ זֶה נָסַע,

יָצָא וְלֹא יָצָא מֵאֶרֶץ שֶׁפְּגָעִים הִכּוּהָ –

וְהוּא תָּקוּעַ.

מֵעֲבָרִים עוֹמְדִים תִּימְרוֹת חוֹל וּמִכְשׁוֹל,

וּמֵאָחוֹר גַּחֲלֵי הַנֶּגַע לוֹחֲשׁוֹת

וּמִלְּפָנִים הַיָּם מֵרִים נַחְשׁוֹל –

הַיְזַנֵּק נַחְשׁוֹן?

הַיְזַנֵּק, וְאָז וַדַּאי יָשׁוּט?

הֵן הַדָּבָר נִרְאֶה פָּשׁוּט.

כְּבָר כָּל חָכָם בָּעָם קוֹרֵן בְּמֵאָה מֶגָה

וָאט וַדָּאוּת אֶת פִּתְרוֹנוֹ לַנֶּגַע,

אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּמָּשׁוּת

הַקֶּשֶׁר קְצָת חָשׁוּד

וְהוּא דּוֹעֵךְ בְּהֶרֶף רֶגַע.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מַזִּיק

לְהֵאָחֵז בְּזִיז הַזִּיק.

אוּלַי בְּכָל זֹאת זֶה יַחְזִיק.

אוּלַי מִכָּל הַחֲכָמִים יִתְרֹם

גַּם תּוֹבָנָה טוֹבָה אֵיזֶה יִתְרוֹ.

מָה לְמָשָׁל בִּדְבַר נִצּוּל יִתְרוֹן

הַמַּסֵּכָה לְפֶה וְאַף, הִיא הַמַּסְוֶה

לְעוֹר פָּנֵינוּ בַּאֲשֶׁר יִקְרֹן –

אוּלַי אִתָּהּ נוּכַל לָצֵאת מִתּוֹךְ קַוֵּי

מָאתַיִם הָאַמָּה

(גְּזֵרָה שֶׁרָז הוּא טַעְמָהּ)

וְהָעוֹלָם יָשׁוּב לְהִסְתּוֹבֵב?

וּמָה, בִּתְחוּם אַחֵר, אִם נְדִיבֵי הָעָם

יָחֹנּוּ, וּבְצֶדֶק, אֶת רוֹעָם (רֹאהַ"מ)

וְאִישׁ מִמַּחֲנֵהוּ (הַלִּכּוּד אוֹ שֶׁמָּא בֶּנֶט)

יַרְכִּיב מֶמְשֶׁלֶת יוֹם־פְּקֻדָּה, זְרִיזָה, לֹא מְאֻבֶּנֶת,

וּמְאֻזֶּנֶת וּרְחָבָה וּמַשְׁפִּילַת נַחְשׁוֹל?

אֲנִי חוֹלֵם אוֹ שֶׁיִּהְיֶה נַחְשׁוֹן?