שיר השבוע: נָגַעְתָּ נָשָׂאתָ

אוּלַי אֲנִי עַכְשָׁו נָשָׂא.
לֹא אֵרוּעִים, לֹא פַּרְנָסָה.
וּמִי יוֹדֵעַ, אִמָּאלֶה,
רֶטְרוֹאַקְטִיבִית גַּם חוֹלֶה.

אוּלַי עָבַרְתִּי בַּמַּסְלוּל
שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁכְּבָר פָּסוּל
וְאֶכָּנֵס לְהַמְתָּנָה –
תּוֹר בַּמִּשְׁבֶּצֶת בַּפִּנָּה.

אוּלַי עָלַי הַחֵץ־עַל־צִיר
עוֹד יֵעָצֵר, יַצְהִיר: עָצִיר!
שִׁלְשׁוֹם נִכְנַסְתָּ לַחֲנוּת
וּמֵהַיּוֹם אַתָּה חָנוּט.

הָיִיתָ שָׁם אֶתְמוֹל בְּשֵׁשׁ;
נִפְסַלְתָּ! שֵׁב לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.
שֵׁב, צְפֵה בְּכַסְפְּךָ נִמְחָק –
זוֹ מַגֵּפָה, זֶה לֹא מִשְַׂחָק.

הַוִּירוּס הֶעָמִיד

בְּטֶרֶם נִבָּלַע בְּפִי יָמֵינוּ הַטְּרוּפִים,
בְּטֶרֶם נִדָּרֵשׁ בְּאֵין תְּרוּפוֹת אֶל הַתְּרָפִים,
בְּטֶרֶם אִישׁ וָאִישׁ מִשִּׁגְרָתֵנוּ נְאֻדֶּה
לִשְׁמֹר לְבַד שִׁבְעָה וְעוֹד שִׁבְעָה יְמֵי נִדֶּה,
בְּטֶרֶם יִתְבָּרֵר אִם בָּא עָלֵינוּ מֵטֵאוֹר,
בְּטֶרֶם יִתְפַּלֵּל אֲסִיר־כָּל־בַּיִת מִתָּאוֹ,
בְּטֶרֶם הַגַּלִּים אֶת סְאוֹן הַנֶּגֶף יַעֲבִירוּ,
נַבִּיט אָחוֹר: פּוֹלִיטִיקָה. גַּם בָּהּ יֵשׁ סוּג שֶׁל וִירוּס.

עָמִיד לְחִסּוּנִים וּמְשַׁנֶּה אֶת צוּרָתוֹ:
עִתִּים מֻקְפָּא, עִתִּים יָבֵשׁ, עִתִּים יְצוּר רָטֹב,
גָּנוּז וּסְתַגְּלָנִי, גּוּפוֹ גָּמִישׁ אֲבָל רֹאשׁוֹ חַד,
שׁוֹלֵל אֶת הַשִּׁפּוּט וּמְעַוֵּר צַדִּיק כַּשֹּׁחַד:
שַׁגַּעַת אַנְטִי־בִּיבִּי, שֶׁגָּרְמָה לְתָם מֻבְהָק
לַחֲבֹר אֶל עֵשָׂווֹ אֲשֶׁר מַסְגִּיר אוֹתוֹ לְהָאג;
אֲשֶׁר עִקְּמָה אֶת קַו הַתֶּלֶם עַד לְבֵי קָלוֹן
שֶׁל הַטֵּרוּף שֶׁיִּקָּרֵא צִיר יַזְבֶּק־יַעֲלוֹן;
אֲשֶׁר גָּרְמָה לְרָמַטְכָּ"לִים לְנַסּוֹת לָשֶׁבֶת
עַל כִּידוֹנֵי עֲרָב בַּקַּו שֶׁל אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע,
מִנְיַן מַנְדָּטִים שֶׁל מִעוּט; וְהִתְחַיְּבוּת כָּבוֹד
אֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ רַק אֶתְמוֹל לִזְרֹק לַלֶּהָבוֹת.

שַׁגַּעַת אַנְטִי־בִּיבִּי הַיְּשָׁנָה שֶׁשּוּב הִקְרִיפָּה
לֹא בְּקוֹרוֹנָה אַךְ בְּזַן מַמְאִיר אַחֵר שֶׁל גְּרִיפָּה.
נֵדַע וְנֵאָחֵז נָא בַּשְּׁפִיּוּת בְּאֶגְרוֹפִים
בְּטֶרֶם נִשָּׁטֵף בִּסְאוֹן יָמֵינוּ הַגּוֹרְפִים.

קַו הַשֶּׁבֶר

בִּיבִּי אוֹ לֹא בִּיבִּי;
הַנֻּסְחָה בֻּשְּׁלָה:
זוֹ, הִסְבִּירוּ לָנוּ,
הִיא הַשְּׁאֵלָה.

וְיָדַע בְּשֶׁקֶט
מִי שֶׁלֹּא הֻשְׁלָה:
בִּיבִּי אוֹ שֶׁטִּיבִּי,
זֹאת הַשְּׁאֵלָה.

בָּאָה מְעַרְבֹּלֶת
וְהַקְּלָף נִשְׁלַף:
טִיבִּי אוֹ לֹא טִיבִּי,
זֹאת הַשְּׁאֵלָה.

טִיבִּי אוֹ לֹא טִיבִּי,
אֵיזוֹ מֶמְשָׁלָה?
בַּקַּו הַזֶּה הַתְּהוֹם פּוֹעֶרֶת
אֶת הַפֶּה שֶׁלָּהּ.