אחת לאיזה זמן מוגבל מחליט אחד מכוכבי תקשורת השמאל להתגרבז ולשפוך את מררתו על מזרחיים/חרדים/דתיים/רוסים/מתנחלים – כל הקבוצות האלה שפתאום הרשו לעצמם לתפוס את מקומם בחברה הישראלית וגנבו לו את המדינה. השבוע – מלבד אביגדור ליברמן, ששנאת חרדים כבר הפכה למותג אצלו, כי שום דבר אחר לא נשאר, נעבעך – היה זה ליאור שליין שבתכניתו בערוץ 13 "גב האומה" החליט לטפל באחת הסכנות המיידיות שאורבות לציונות בימינו: חדירתה של הציונות הדתית לתקשורת שלטענתו "הרסה את התקשורת לגמרי". כן כן, אנחנו עם הכיפות והציציות והתפילין שלנו בשידור הרסנו כל חלקה חילונית טובה על המסך, גלי האתר ועמודי הפרינט.

שליין התייחס ספציפית לחוצפתם שאינה יודעת שובע של שלושה מבכירי המגזר בתקשורת – אראל סג"ל, ינון מגל ושמעון ריקלין, שלאחרונה התחילו לצלם את עצמם שרים שיר לשבת, ולהעלות את התוצאה הסופית לטוויטר. יוזמה חמודה, מגניבה, כיפית. לא במקום יונית לוי ולא במקום רביב דרוקר. את שליין, מסיבות שרק אלוקים יודעת, כפי שהייתה אומרת זוגתו מרב מיכאלי, זה נורא מטריד. הם הורסים את התקשורת לגמרי.
נכנסתי לעולם התקשורת סביב שנת אלפיים. היו בו אז מעט מאוד דתיים. הוא היה מונוליטי, חסר בידע בסיסי בכל מה שקשור לדת ומסורת, מוטה חזק מאוד שמאלה ובעיקר תל אביבי להחריד. לאט לאט החליטו דתיים ואנשי ימין, לא ביחד ולא כאיזו מזימה, להיכנס פנימה ולעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות – לכתוב, להפיק, לשדר, לערוך – לא כי רצינו לגנוב למישהו משהו אלא כי גם לנו מותר להשמיע קול, גם אנחנו חלק מהמדינה הזו.
גם כיום, עשרים שנה אחרי, המצב אמנם השתפר לאין ערוך אבל הרוח הכללית באולפנים עדיין שמאלנית, עדיין מוטה, עדיין תל אביבית מאוד. אבל קצת פחות. וה"קצת פחות" הזה מאוד מטריד אנשים כמו שליין, שרוצים להישאר באותה לה-לה-לנד שבמסגרתה הם נותני הטון הבלעדיים במדיה הישראלית. הם לא טורחים להוציא את קצה אפם מעבר לחלונות האטומים באולפנים הממוזגים בכדי להבין שזה נגמר. שהישראליות השתנתה. שהימים אינם ימי מפא"י. התקופה שבה ישבנו וסתמנו את הפה, מקבלים בהכנעה כל מה שמטנפים עלינו ואומרים תודה – עברה ולא תחזור.
אז כן, אדון שליין, אם "תקשורת ישראלית" בעבורך משמעותה כל מה שהיה כאן פעם, אנחנו נמשיך "להרוס אותה לגמרי". נכחיד אותה. לא נשאיר לה זכר. נעשה אותה טובה יותר, פלורליסטית יותר, שוויונית יותר, טובה יותר. אתה יודע מה, אולי כן נשאיר לה זכר. אתה מוזמן להמשיך את המונולוגים שטופי השנאה שלך בערוץ 13, שריד דינוזאורי שתמיד יזכיר לנו בבעתה לאן התקשורת הישראלית עלולה לחזור.