קוּקִיָּה לִי יֵשׁ.
רוֹשֶׁפֶת בָּהּ הָאֵשׁ
וְסָחָה לִי בַּלָּאט
עַל קַו קָטָן אֶחָד.
האזינו לחלק הראשון:
עַל קַו קָטָן, עַל קַו לַקַּו,
עַל קַוְקַוְקַו, עַל קוּקוּ,
אֲשֶׁר טְרָדָהוּ דְּבַר מִשְׁכָּב.
שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וְלוּקוּ:
לְקוּקִיָּה גּוֹלָה
מֵאֶרֶץ קוּק
בֵּיצָה הִתְגַּלְגְּלָה.
אַחְרֵי זִקּוּק
הַקַּשׁ וְהַקְּלִפּוֹת
אֶצְלָהּ הֻחְלַט
לִשְׁתֹּל אֶת הַפָּעוֹט
בְּקֵן זוּלָת.
גָּדַל שָׁם הַגּוֹזָל.
זֶה לֹא שֶׁהוּא גָּזַל
מָזוֹן מִשְּׁאַר הַגּוֹזָלִים,
אַךְ הַמָּזוֹן אָזַל.
גָּדַל וּכְבָר נוֹצוֹת לוֹ וְתַפְקִיד –
קוּקוּ, קוּקוּ –
הֲרֵי הוּא כְּבָר קוּקִית!
וְהַקּוּקִית גְּדֵלָה,
הִיא עוֹד מְעַט כַּלָּה
וְצַר לָהּ: סְבִיבָתָהּ כֻּלָּהּ
נִחֶרֶת וְדַלָּה.
גַּם הַקּוּקִית הָאֵם
לֹא מְרֻצָּה –
וְעוֹד גּוֹזָל פּוֹעֵם
לָהּ בְּבֵיצָה.
הֵיכָן אוֹתָהּ תָּטִיל?
נוּ, קַל לִבְחֹר:
בַּקֵּן הַכִּתָּתִי
שֶׁל בְּנָהּ הַבְּכוֹר.
רַק שֶׁעַכְשָׁו תַּרְחִיב
וּתְשַׁנֶּה רְכִיב:
אֶת הַגּוֹזָל תִּשְׁלַח לִנְשֹׁךְ
וּלְנַקֵּר אָחִיו.
קוּקִיָּה יְפֵהפִיָּה, נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹר
מְסַפֶּרֶת לִי, מְסַדֶּרֶת לִי
עַם מְנֻרְמָל טָהוֹר.
גֶּשֶׁר לָאֶחָד
דָּוִד לֵוִי, רֹאשׁ מִפְלֶגֶת גֶּשֶׁר,
בִּזְרוֹעוֹת הָעֲבוֹדָה נָחַת.
זֶה הָיָה בִּשְׁנַת תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע.
כָּכָה קָמָה יִשְׂרָאֵל אַחַת.
האזינו לחלק השני:
אוֹרְלִי לֵוִי, רֹאשׁ מִפְלֶגֶת גֶּשֶׁר,
שׁוּב מָצְאָה מִפְלָט בָּעֲבוֹדָה.
מֵעַכְשָׁו נִזְכֶּה לְהִפָּגֵשׁ־שָׁם
עִם בַּת מֶלֶךְ וְעִם כָּל כְּבוּדָּה.
מָה קִבַּלְנוּ? טִיפּ (הַגִּידוּ תֶּשֶׁר),
וַאֲפִלּוּ חֹק עַל סַף מַדָּע:
פּוֹפּוּלִיזְם חֶבְרָתִי הוּא גֶּשֶׁר
שֶׁסּוֹפוֹ תָּמִיד אוֹתָהּ גָּדָה.
