אם אמריקנים מסכימים על משהו בימים האלו, הרי זה שבתי הספר יכולים להיות טובים הרבה יותר, ושתרבות האינטרנט פוגעת בילדים. יש לי הצעה פשוטה שתפתור את שתי הבעיות האלו גם יחד: שיעורים תיכוניים על שימוש נכון באינטרנט.
בשלב הזה, לאינטרנט יש השפעה גדולה עד כדי כך שנדרשת התערבות פדגוגית. חשבו על כמה מידע שגוי הועבר בספרים במאות השנים האחרונות, וכמה החברה התאמצה כדי ללמוד וללמד כיצד להשתמש בתוכן מודפס באופן יעיל יותר. אותו המאמץ דרוש כעת בעבור האינטרנט.
כדי להסביר את הנקודה, חשבו מיהו הרופא הנפוץ ביותר באמריקה כיום: התשובה היא גוגל. אם אתם חשים סימפטומים כלשהם, כתבו אותם בגוגל וחכו לתוצאות. לחצו על כמה תוצאות, ואז תחליטו אם ללכת לרופא אמיתי, לקחת עוד משכך כאבים, לקחת יום מחלה מהעבודה, או כל דבר אחר.
אין ספק שהתהליך הזה מסייע לרבים לזהות את מה שמפריע להם, אך הוא גם יכול להטעות בקלות. האתרים שמופיעים ראשונים בחיפוש הם לא בהכרח האתרים הטובים ביותר, ובנוסף לכך, ההטרוגניות האנושית הופכת לנושא חשוב יותר ויותר ברפואה. גם אם הקישורים הראשונים שמציע גוגל מספקים בממוצע את התשובה הטובה ביותר, הסיכוי שהיא התשובה הטובה ביותר בשבילכם עדיין עשוי להיות נמוך.
בכל מקרה, אנחנו יכולים להתנהל נכון יותר. לפני ארבע שנים, אתר Vox פרסם מדריך המסביר כיצד להשתמש באינטרנט כדי למצוא מקורות מוסמכים יותר למידע רפואי. לימוד תלמידים כיצד לפתח שיפוט טוב יותר לשימוש בכל סוג של מידע צריך להיות אחד היעדים המרכזיים של מערך שיעורים כזה.
הקורס יכול גם ללמד תלמידים מדוע שיחות אינטרנט, כולל ברשת החברתית ובדוא"ל, מסתיימות בכעס ובעוינות לעיתים קרובות יותר משיחות המתנהלות פנים אל פנים. יש ויכוחים רבים שאיננו יכולים לנהל בדוא"ל, כי הם יסלימו במהירות ויובילו לתחושות קשות.
סימנים ישירים לאמון וקשר אנושי ישיר נעדרים ברשת, ובלא הבעות פנים, קל מאוד לפרש באופן לא נכון את הטון של האדם האחר, או לראות עוינות היכן שאין כזו. אם נוכל ללמד תלמידים את המציאות הזאת מגיל צעיר, הם עשויים ליפול פחות באינטראקציות מתסכלות והרסניות.
בנוסף, נוכל ללמד תלמידים, וגם מבוגרים, שימוש פורה יותר ברשתות החברתיות. לדוגמה, טוויטר נוטה להיות מתסכל ומקטב כאשר משתמשים בו להביע דעות פוליטיות. אך זהו כלי נהדר למעקב אחר מוזיקה ואומנות, אירועים במדינות אחרות (במיוחד אם אין להם השפעה פוליטית במדינה שלכם) וצפייה בהתקדמות המדע. יהיה קל מאוד למורים להראות לתלמידיהם כיצד לבנות "פיד" טוב יותר בטוויטר. במצב הנוכחי, אני פוגש לעיתים קרובות מבוגרים שחושבים שבטוויטר יש רק ויכוחים צעקניים של אידיוטים.
החיפוש בטוויטר הוא אחד הכלים הטובים ביותר באינטרנט, שמעטים מכירים. אם אני רוצה ללמוד על אירוע חדשות מתפתח, אני בדרך כלל הולך לטוויטר לפני גוגל ומקליד את מילת החיפוש הרלוונטית. התוצאות עדכניות יותר, ובדרך כלל איחשף למגוון רחב יותר של נקודות מבט.
הקורס יכול ללמד גם על התחזות, פריצה וכיצד להתגונן מול בריונות ואולי אפילו לדווח עליה. ומה על "הסכמי הפרטיות" האטומים שכל כך הרבה אתרים מבקשים שנקרא ונאשר לפני שנוכל להשתמש בשירותים שלהם? יוכל להיות שיעור שבו מסבירים בפשטות מה אנחנו מאשרים. הוא גם יוכל להסביר לתלמידים את הקביעות של פוסטים רבים ברשתות החברתיות, ואת ערך הזהירות.
עובדה מפתיעה ועצובה היא שיש הרבה ביקורת מוגזמת על הרשתות החברתיות, ומעט אמונה בחינוך כפתרון אפשרי. במצב הנוכחי, הרבה מורים נותנים ייעוץ בלתי פורמלי על השימוש הנכון באינטרנט, אבל יש מעט מאוד לימודים מסודרים בנושא. אני לא אומר שזה צריך להיות קורס שאורך שנה שלמה. אבל אין ספק ששימוש נכון באינטרנט ראוי לשיעורים במשך כמה שבועות, אם לא יותר.
לבסוף: עם כל תשומת הלב השלילית שהאינטרנט מקבל, אני חושב שיהיה טוב יותר אם קורס כזה יתמקד בחיובי. אם מורה מלמד תלמידים רק מאילו אתרים להימנע ולמה, זה רק יעורר את התיאבון שלהם לבקר באתרים האלה. לא כל נער בן 14 מגיע לתיכון כשהוא כבר ספוג ברטוריקה הרעילה שמפיצים האתרים בפינות החשוכות יותר ברשת.
ככלל, האינטרנט הוא אחד ההישגים הגדולים ביותר של המין האנושי. הזמן שמושקע באינטרנט יכול להיות אינפורמטיבי מאוד, ואפילו מתגמל. אבל עם כל השעות שאנחנו וילדינו מבלים באינטרנט, אנחנו יכולים וצריכים לעשות יותר כדי לשפר את החוויה לכולם.
תרגם: אלחנן שפייזר
