אפשר גם וגם וגם. והכול יהיה טוב, וכולם יהיו מרוצים. כך כתוב במפורש במצע "כחול לבן" שהתפרסם היום. מצע שמשלב עמדות של שלוש מפלגות. יש עתיד הוותיקה מאחיותיה לרשימה במשחק הפוליטי, תל"מ שהצליחה איכשהו לעשות את עסקת חייה ולהשתלב במקומות גבוהים במפלגת האווירה הנוכחית, ואחרונה – חוסן לישראל; התעלומה הגדולה, האוורירית, שמקופלת בדמותו גבוהת הקומה ותכולת העיניים של גנץ. הרמטכ"ל לשעבר שבטוח שהוא יכול להנהיג את המדינה, אבל מעדיף בינתיים עד כמה שניתן להימנע מלשוחח עם אזרחיו העתידיים דרך כלי התקשורת. ומשילוב הבנים הזה שיצאו מההגדה – הרשע, החכם, וזה שאינו יודע לשאול, מגיע היום מצעו של התם.
זה שאצלו השמיכה תהיה ארוכה מספיק כדי לספק גם הטבות לקשישים, גם לבנות בתי חולים חדשים וגם למנות "נציב יוקר מחייה" שיוזיל את מוצרי הצריכה והמזון. ואגב במקביל, למנוע את בזבוז המזון המוזל הזה.
זה שיחזק את מעמדם של היועצים המשפטיים, אבל איכשהו, גם יאפשר "גמישות ניהולית מרבית" בתחום הציבורי.
זה שגם ישמור על זהות יהודית, וגם יאפשר לכל אחד לחיות ולהתחתן כרצונו.
זה שמתחייב מחד "להעמיק את ההיפרדות מהפלסטינים", אבל מאידך, לא נוקב בצמד המילים המפורש והמאיים אלקטורלית, "מדינה פלסטינית". זה שיהיה יוזם בתחום המדיני, אבל ישמור על הסטטוס קוו. לא תהייה התנתקות נוספת מבטיחים שם, כן תהיה ועידה אזורית יחד עם מדינות ערב. כזו שתפעל לפתרון, אבל תוך שמירה בלתי מתפשרת על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. אה, ועל חופש הפעולה של צה"ל בכל מקום גם. איך זה יקרה יחד עם היפרדות מהפלסטינים? ל-117 שנות ניסיון ביטחוני, יש אולי פתרונים.
הכול יהיה גם וגם, והערך הבסיסי הוא לא סוציאליזם או קפיטליזם או הפרדת דת ממדינה או ניציות או יוניות. אלא בעיקר שמירה על כך שלכולם יהיה מה ליטול מהסלט המופלא והמושלם שמוצע כאן.
כי מעל הכול, מתנוססת בהצהרה הפותחת של המצע אמירתו המאתגרת של בני גנץ מאותו ערב של נאום ראשון וזכור לקונפטי בגני התערוכה. "ישראל 2019 היא מדינה חזקה ומשגשגת, אבל ישראל 2019 היא גם מדינה שסועה וכואבת. הארץ טובה, אך נושבת בה רוח רעה". מי היא אותה רוח רעה? למה רוח רעה? זו שנושבת כי השלטון כבר יותר מדי שנים לא נמצא בידיהם של היפים והנכונים? זו שמתחלחלת עד עמקי נשמתה מהסתה ופלגנות, אבל לא מבינה מה הבעיה כשמדברים ככה על נבחרי ציבור שמגיעים חלילה מהליכוד?
כנראה שבעיקר, מצב רוחה של הרוח הזו רעה עליה, כי היא מתגעגעת לאיזו ישראל יפה (ולבנבנה) שהייתה פה פעם, וכבר יותר מדי שנים מחכה במרמור קל, בעוד הפרימיטיביים שולטים במדינה.
