חִתַּת חִטּוּט

אֵימַת הַדִּיל? חֲשַׁשׁ שְׁחִיתוּת?

עָלַי נָפְלָה חִתַּת חִטּוּט.

זֶה לֹא אִישִׁי; אֶצְלִי אֵין מָה.

אַךְ זֹאת כָּרֶגַע הָאֵימָה.

כִּי מִנּוּיֵי מְקֹרָבוֹת

לְכֵס שִׁפּוּט וְכֵס כָּבוֹד

הָיוּ פֹּה כְּבָר

(לְכוּ, הוֹגִים, אֶל

שְׁמוֹת פֶּרֶק ו' פָּסוּק כ"ג),

הָיוּ פֹּה מֵהַמַּקְפֵּצָה –

אַךְ הַגְּנֵבָה וְהַפְּרִיצָה

מִתּוֹךְ הֶתֵּר שֶׁבִּקְרִיצָה

לִסְמַארְטְפוֹן וְלִרְשׁוּת יָחִיד

שֶׁלֹּא רִצָּה

כַּת עֲרִיצָה –

זֶה, זֶה הַקֶּטַעַ הַמַּפְחִיד.

זֶה, זֶה הַקֶּטַע שֶׁל הַלַּייף.

שֶׁאֵיזֶה שְׁטָאזִי, אֵיזוֹ שְׁטַייף,

אֵיזֶה פּוֹרֵץ פְּרָטִי נוֹצֵץ

אֲשֶׁר יִרְצֶה לָצֵאת חוֹצֵץ

וְגַם יִרְצֶה לָצֵאת גָּדוֹל

עַל מִי שֶׁהַשִּׁיטָה נֶגְדּוֹ,

יָבוֹא בְּיוֹם אֶחָד פּוֹשֵׁר

וּמַכְשִׁירְךָ הַלֹּא כָּשֵׁר

יֻצַּג פָּרוּשׂ כְּמוֹ הַשִּׂמְלָה,

פָּרוּס פָּרוּץ וּמְתֻמְלַל

כְּנַחֲלַת הַכְּלָל.

דַּע, מִשְׁתַּמֵּשׁ הַסֶּלוּלַר:

מוּנָף עָלֶיךָ צֵל־אוֹלָר.

בְּבוֹא יוֹמְךָ, בְּבוֹא תֵּרוּץ,

תֻּצַּג פָּרוּעַ וּפָרוּץ.

מָחָר, בֵּין אִם מַשְׁחִית אוֹ תָּם,

אַתָּה נִלְכָּד בְּחִטּוּטָם.

כִּמְעַט הַגְרָלָה

הוּא נוֹלַד כְּאִלּוּץ מִסְפָּרִי בְּחֵיק דְּחָק:

אִי אֶפְשָׁר שֶׁבַּכְּנֶסֶת יִהְיֶה חֲצִי חַ"כּ.

מֻכְרָחִים הַגְבָּלָה.

אַךְ רָאוּ חֲזָקִים אָז כִּי טוֹב, וּמֵרֹב תֵּאָבוֹן

הִגְדִּילוּהוּ הָלוֹךְ וְהַגְדֵּל, עַד שָׁלוֹשׁ וְרִבְעוֹן,

הַגְדָּלָה אַחַר הַגְדָּלָה,

וְהִנֵּה לָנוּ עֵמֶק שִׂדִּים פֹּה, אֵזוֹר בּוֹלְעָנִים חֹר עַל חֹר

שֶׁיִּפְּלוּ בּוֹ לָאַיִן דֵּעוֹת וּשְׁבָטִים: מָה הַטַּעַם לִבְחֹר?

זוֹ תִּהְיֶה הַגְרָלָה.

הַגְרָלָה כְּמוֹ הַהִיא שֶׁקָּבְעָה מִי יֻפַּל מֵהַצּוּק.

לִמְדִינָה מְפֻתַּחַת אָבְדָה דֶּמוֹקְרַטְיַת יִצּוּג.

לוּ תּוּשַׁב הַגְּזֵלָה.