אני מחפש בנרות את הפוליטיקאי שיגיד בריש גליה: "אני רוצה להיות שר תפוצות" או "אני רוצה להיות שר העלייה והקליטה". חבריי אומרים לי שאני נאיבי או תמים, והאמת היא שהם צודקים באופן חלקי. אני לא מתבייש בכך, מכיוון שלעיתים התמימות היא שעוזרת לי, דווקא כעיתונאי, לראות את המציאות בצורה קצת אחרת. לכם אני אומר לכם מה הייתי רוצה לראות במערכת הבחירות הסוערת הקרובה, למרות שאני יודע שדרישה כזו לא מביאה קולות.
אבהיר, אינני מעוניין באדם שיקבל את התיקים שהזכרתי ויראה בהם מקפצה. לא פוליטיקאי שרוצה להיות שר חוץ, ויראה במשרדים הזוטרים לכאורה כתחום עם פוטנציאל לקדם אותו לתפקיד הבא. הרי החלפנו בשבועות האחרונים את שר הקליטה פעמיים, סתם כי היה צריך לדאוג למישהו לסידור עבודה. זה מגוחך, מעליב ומשפיל כלפי האנשים המסורים העובדים במשרדים האלה, וכלפי אותם עולים או עולים פוטנציאליים.

תנו לי פוליטיקאי שכבר בפריימריז או בתקופת הבחירות יגיד: השאיפה שלי היא להיות השר שיקשר בין מדינת ישראל לעם היהודי. לא כזה שייקח את התיק יחד עם תיק אחר וגדול יותר כמו חינוך או דתות, כמו שראינו בשנים האחרונות. אלא אדם שכל מהותו והקריירה הציבורית שלו תהיה מוכוונת כלפי אותן מטרות חשובות ונעלות.
אגב, הייתי רוצה לראות את אותו הדבר סביב נושאים כמו איכות הסביבה או הרווחה. מדובר במשרדים אפורים לכאורה, אבל הרי מכל תחום אפשר להפיק ולקדם נושאים ופרויקטים יצירתיים ומשפיעים.
אני בטוח שהם נמצאים אי שם. אנשים עם שאיפות פוליטיות שלא בהכרח מכוונים להיות שרי בטחון או משפטים, אלא כאלה שרוצים להשפיע דווקא בנושאים הפחות "סקסיים" או "פופולאריים" בקרב פוליטיקאים. וכמובן שכל זה נאמר ללא כוונה לזלזל במאות אלפי העולים והישראלים שהנושא קרוב לליבם. דווקא בעידן בו כל פוליטיקאי מרכיב לעצמו רשימה חדשה, יש מקום לחשוב על גבר או אישה שהנושא של העם היהודי בנפשם, שיכולים להפיח רוח חדשה בעולם הזה, ולהביא לכך שבעוד כמה שנים יהיה מדובר בתיקים נחשקים ומשמעותיים.
אז הנני בקריאה נרגשת: איפה אתם? אני אשמח להכיר כל אחד ואחת מכם/ן, ואשמח אף לקדם את הקול שלכם מכיוון שמדובר בצו השעה. השמיעו את קולכם דווקא בתקופת הבחירות, לא רק כשאתם מחפשים את הג'וב והכיסא.