בשבועיים האחרונים התחוללה סערה במגדל השן האקדמי, לאחר שמרצה נזפה בסטודנטית שהגיעה לכיתתה במדים. זהו נדבך נוסף בסדרת האירועים שבהם מרצה נוהג בבריונות פוליטית כלפי סטודנט, והמוסד האקדמי בוחר להאשים את מי שחושף את הבעיה במקום לטפל בה.
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–שירות לציבור או כלי ריגול: תעלומת המונית הרוסית
–מדוע רופאים ערבים התפטרו מארגון זכויות אדם ישראלי?
–לעצור לפני נוב: החרדה המוגזמת לשלומה של מלכות
–קמפיין בצבע חאקי: גנץ והזוהר הגנרלי
על מה שהתרחש באוניברסיטה העברית, בין החיילת במדים ובין המרצה ד"ר קרולה הילפריך, אין כמעט מחלוקת עובדתית. אין גם מחלוקת על האווירה השלילית שעטפה את החיילת בכיתה. על כך מעיד מכתבו של רקטור האוניברסיטה, שהופץ לכלל הסטודנטים במוסד. במכתב מאשר הרקטור שהאוניברסיטה התנצלה בפני הסטודנטית־הקצינה משום שהתנהגותה של המרצה פגעה בה. כמו כן מאשר הרקטור ש"הסטודנטית חשה שסטודנטים אחדים מתייחסים אליה באופן ביקורתי, ומייחסים לה אחריות למה שנראה בעיניהם כעוולות במדיניות הממשלה ובפעילות צה"ל, משום שהיא משתתפת בשיעורים במדים".
מכיוון שאין מחלוקת על העובדות, האוניברסיטה, בצעד יוצא דופן, קיבלה אחריות ופרסמה מודעת התנצלות פומבית בפני הסטודנטית. המודעה מבהירה בנוסף כי האוניברסיטה "מחבקת את חיילי צה"ל". קשה להיתמם: המודעה הזאת היא ניסיון להתנער מהתדמית הבעייתית שדבקה במוסד בשנים האחרונות, שככל הנראה משפיעה גם על תמיכת התורמים. עם זאת, ההתנצלות הייתה הפתעה מבורכת. מזל שעם עובדות קשה להתווכח.
אך נראה שהרגלים ישנים מתים לאט, וארגוני השמאל הקיצוני החלו להפעיל מכבש לחצים כביר על האוניברסיטה להתנער מהעמידה לצד הסטודנטית לובשת המדים. הלחץ עשה את שלו, וכמה שעות לאחר פרסום מודעת ההתנצלות, בריאיון של נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן לעודד בן־עמי, השתקפה לפתע מציאות אלטרנטיבית. פרופ' כהן הפנה את זרקור האשמה, כמה נוח, אל עבר פעילי "אם תרצו".
הסרטון שהתקבל במערכת "כאן חדשות" בלא שום מעורבות של תנועת "אם תרצו" הפך לפתע לסרטון שלפי נשיא האוניברסיטה "נוצר כנראה על ידי הארגון". הבעיה בחדשות הכזב בעידן המודרני היא שהאמת – סופה להתגלות. תאגיד השידור שחשף את הסיפור יצא נגד הדיווח המסולף, ובצעד חריג פרסם הודעה המאשימה את מתחריו ב"פייק פולו־אפ". ניסיונות ההשתקה פשו גם בקרב סגל האוניברסיטה, ומרצה במוסד, פרופ' דוד אנוך, איים על סטודנטים שיפעל נגדם משפטית רק כי השתתפו בעצרת הזדהות עם הקצינה.
אין זו הפעם הראשונה שהאוניברסיטה מגיבה כך לאירועי קצה המתרחשים אצלה. פעם אחר פעם בוחרים המוסדות האקדמיים להגיב בתקיפת הסטודנטים במקום לערוך בדק בית. לפני שנתיים, כאשר התפרסמה הקלטה של פרופ' עופר כסיף המשווה בין ממשלת ישראל לגרמניה הנאצית, הדקאן האשים את הסטודנטים שפרסמו את ההקלטה. כשהתקיימה הפגנה שנשמעו בה קריאות לאינתיפאדה והונפו תמונות של מחבלים רוצחים, הופנתה האצבע המאשימה כלפי הסטודנטים שעמדו ממול ובידם דגל ישראל.
במקום להתמודד ברצינות עם תופעת הפוליטיזציה באקדמיה ולפעול לשינוי המצב כדי שבישראל יהיה חופש אקדמי אמיתי, רבים מהפרופסורים ומראשי האוניברסיטאות מעדיפים "להרוג את השליח". ההשמצות וההכפשות נגד "אם תרצו" ונגד כל מי שמעלה טענות אחרות, לצד היעדר הדיון הענייני בנושאים האלה, חושפות את האמת ומחזקות את הנחישות שלנו להמשיך להיאבק למען החופש האקדמי והציונות.
את האמת אי אפשר להסתיר, וטוב סרטון של 60 שניות מדו"ח של 60 עמודים. את המאבק לשוויון ולחופש אקדמי אמיתי אי אפשר לדכא. אנו מזמינים את ראשי האוניברסיטה להוביל את השינוי במקום לנסות לעצור אותו.
