מתנגדי הגלובליזציה נוהגים לטעון שהיא מעניקה כוח בלתי מוגבל והרסני לתאגידים הבינלאומיים. אולם מתברר שהגלובליזציה פוגעת דווקא ביכולתם של תאגידים אלו לפעול כרצונם, משום שהיא חושפת אותם לביקורת ציבורית גלובלית וויראלית. אף תאגיד בינלאומי לא רוצה להיות המטרה של מסע "שיימינג", בשל הפרת זכויות עובדים או בשל פגיעה באיכות הסביבה. מסעות כאלו, בייחוד כאשר הם מובילים לחרם של חברה בשל התנהלותה הפסולה, פוגעים ברווחים. ואף עסק לא רוצה להפסיד כסף.
תנועת ה-BDS מנסה לנצל את רגישות התאגידים הבינלאומיים לכוח הרשתות החברתיות כדי לגרום להם לצמצם ואף להפסיק את פעילותם בישראל, תוך הפצת הנראטיב שפעילות בישראל מהווה שיתוף פעולה עם דיכוי ועם הפרת זכיות אדם. היות ולא ניתן להחרים כלכלה חזקה, חדשנית, ועתירת ידע כמו הכלכלה הישראלית, תנועת החרם מצליחה יותר כאשר היא מתמקדת בלבייש תאגידים על פעילותם ביהודה ושומרון. כך, למשל, החליטה חברת "סודה סטרים" להעביר את מפעלה ממשור אדומים שביהודה ושומרון ללהבים שבנגב. וכך החליטה חברת Airbnb להפסיק לפרסם דירות ישראליות ביהודה ושומרון.
תאגידים שנכנעים ללחץ התקשורתי של תנועת החרם עושים זאת בדרך כלל כדי למעט הפסדים וכדי לחסוך לעצמם כאב ראש. מהסיבה הזו, על ישראל להוכיח לתאגידים אלו שכניעה לתנועת החרם תגרום להם הפסדים וכאבי ראש גדולים אף יותר. שיטת פעולה זו כבר התחילה להניב פירות מול Airbnb, אך הלחץ צריך להימשך על מנת שהחברה תחזור לחלוטין מהחלטתה.
בהחלטת החברה, כמו בזו של כל תאגיד בינלאומי, ישנם שני שיקולים: תדמיתי וכלכלי. מבחינת התדמית, מדינת ישראל ופעילים פרו-ישראלים ברשתות החברתיות פעלו נכון כאשר הם חשפו את הסטנדרט הכפול של Airbnb. הרי יש סכסוכים רבים בעולם ושטחים אחרים שנחשבים לכבושים או שנויים במחלוקת. מדוע, אם כן, החברה לא הסירה מן האתר שלה פרסומי דירות בצפון קפריסין (הכבושה על ידי טורקיה מאז 1974), או במערב סהרה (הכבושה על ידי מרוקו מאז 1975)? Airbnb לא הייתה יכולה לספק תשובה משכנעת לשאלה זו. מותר לכל חברה שלא לפעול בשטחים כבושים או שנויים במחלוקת מסביב לעולם, אך כאשר היא מיישמת עקרון זה רק במקרה אחד אך מתעלמת מכל המקרים האחרים, הרי שמדובר בהפליה ובסטנדרט כפול שחשיפתם פוגעת אף היא באמינות ובתדמית.
אך השיקול המכריע הוא השיקול הכלכלי, ובעניין זה על ישראל להגביר את הלחץ על Airbnb עד להנפקה שלה בבורסה, המיועדת ליוני, 2019. בתקופה שלפני ההנפקה, החברה תהיה רגישה במיוחד למצבה הכלכלי והמשפטי. תביעות רבות כבר הוגשו נגדה בארה"ב בגין הפרת חוקים האוסרים על חרם כלשהו של ישראל, שנחקקו ב-26 מדינות אמריקניות. במדינת אילינוי, למשל, הוגשה תביעה כדי למנוע מקרנות פנסיה מלהשקיע ב-Airbnb לאחר הנפקתה בבורסה. דווקא משום שהיא נבהלה מתביעות מסוג זה, היא פרסמה הודעה מעורפלת על מדיניותה לגבי יהודה ושומרון, ושלחה את סגן הנשיא שלה לישראל כדי להיפגש עם שר התיירות ועם ראש מועצת שומרון.
לכן, עד חודש יוני, דווקא יש להגביר את הלחץ תוך ריבוי תביעות למניעת השקעות בארה"ב, ולהמשיך לדרוש בפומבי מהחברה הסבר אודות אי-יישום מדיניותה בצפון קפריסין ובמערב סהרה. כדי לנצח את תנועת ה-BDS, על ישראל להוכיח לתאגידים הבינלאומיים שיש יותר עלות מאשר תועלת בכניעה לתנועת החרם. ולא תהיה הוכחה טובה יותר מאשר החלטת Airbnb לחזור בה ממדיניותה לגבי יהודה ושומרון.
