אבא, אמא, אוגוסט: קייטנות הורים יצילו אתכם
גם מי שיכלו לאפשר לעצמם תשלום עבור קייטנה לילדים בחודש יולי, לא יכולים להימלט מהשאלה מה לעשות עם הילדים בחופש הגדול. יותר ויותר הורים בוחרים להקים קייטנה בשיתוף עם הורים אחרים, שבה הם עצמם משמשים כמדריכים
לא ברור היכן נולד הרעיון הפשוט והמתבקש הזה, אבל בקיצים האחרונים הוא צובר תאוצה ברחבי הארץ. בשיחות עם הורים שהתנסו בקונספט, התגובה החוזרת היא "איך לא חשבנו על זה קודם?", אבל מסתבר שיש מי שחשבו על זה קצת קודם. למשל, מוריאל ששון מקיסריה, מחלוצות קייטנות ההורים בארץ, אשר באוגוסט הקרוב תשתתף בקייטנה השישית במספר שהיא מעבירה גם לילדיה - זוג תאומים (בני תשע) ובנה הצעיר (חמש וחצי). היא תשתתף בשתי קייטנות הורים במקביל, "הגדולים" ו"הקטנים", כהגדרתה , למשך רוב ימות הקיץ. ששון מעידה כי ילדיה לא טעמו מימיהם טעם קייטנות רגילות. "אני באופן אישי פשוט לא סובלת את הקייטנות ההמוניות האלו" היא חורצת. "הקייטנות שאנחנו מפעילים מאוד מגוונות, ולמען האמת גם אנחנו, ההורים, די נהנים. בעיקר בגלל שאנחנו יודעים שהילדים נורא נהנים".
ששון , מדריכת טיולים במקצועה, כבר יודעת איזו פעילות היא תעביר בשתי הקייטנות השנה: "הילדים יודעים שאם זאת אני, אני מוציאה אותם לטבע. אנחנו עושים יום בישולי שדה, מביאים טאבון, עורכים משחקי חבל באחת החורשות, הילדים מתים על זה". בקייטנה של ששון הילדים גם יוצרים לעצמם מדים, צובעים אותם בצבעי הסמל הנבחר ובוחרים שם לקייטנה - ממש כמו בקייטנה רגילה. בשנה שעברה היה לילדים יום חיל הים, כשאחד האבות ארגן עבורם שייט בסירה של חבר בחיפה. ביום אחר, אחת האמהות לקחה את הילדים למחסן התחפושות של תיאטרון הקאמרי. "כל הורה תורם איפה שהוא יכול", ששון אומרת.
יצירתיות היא שם המשחק בקייטנות הורים. ובאותה נשימה, היא לא מחייבת הורים יצירתיים במיוחד. מספיק להיכנס ליוטיוב או לבלוג זה או אחר כדי לקבל לו"ז שלם לקייטנה, ואינסוף רעיונות להעברת הזמן. לימור חיים מתתיהו מנווה מונוסון, למשל, מדריכת שיווק למעצבות ואם לליבי בת התשע ולמתן בן השבע, העלתה את כל החוויות מקייטנת ההורים שהעבירה לבלוג האישי שלה בתפוז. "היו לי עוקבות מכל הארץ. זה היה מטורף, עשינו באמת דברים מדהימים".
מה למשל?
"חילקנו את הימים לפי נושאים. היה לנו יום דמוקרטיה למשל, אז דיברנו על יוון העתיקה והאקרופוליס, לבשנו טוגות, הכנו לפידים ממכסים של צנצנות קפה וגלילי נייר טואלט. הסברנו להם מה זאת הצבעה, בחירות. הילדים התחלקו לשתי קבוצות - קבוצה אחת הייתה צריכה לשכנע שיאכלו לחם עם דבש, והשנייה ניסתה לשכנע שיאכלו לחם עם שוקולד. עשינו קלפי, הכנו פתקי הצבעה, וערכנו הצבעה חשאית. הדבש בסוף זכה. יום למחרת הבאנו גם דבש וגם שוקולד, ורק ילדים מעטים נגעו בדבש", היא נזכרת בחיוך. "יש המון רעיונות ברשת, וגם אצלי בבלוג. שהורים ייקחו משם וייהנו, לא צריך לשבור את הראש".
חיים מתתיהו עורכת השנה שתי קייטנות עוקבות - הראשונה לליבי וחברותיה, ומיד לאחר מכן קייטנת "האחים" - שבה ישתתפו גם ליבי וחברותיה העולות לכיתה ד' וגם מתן וחבריו העולים לכיתה ב'. לדבריה , למרות שמדובר בבנים ובנות בגילים שונים, יש לילדים הרבה תחומי עניין משותפים, כמו יציאה לבריכה, משחקי חברה ואפילו יצירות או יום שוק, שבו ינסו הילדים "למכור" זה לזה את היצירות שלהם.
בשונה ממוריאל ששון, שמתכננת עם כמה הורים מקיסריה להעביר כמעט את כל הקיץ (יותר מחודש)בקייטנה עם הילדים, חיים מתתיהו שלחה את ילדיה לקייטנות רגילות עד אוגוסט. "הגדולה היום בקייטנת מחשבים, שהתוכן אומנם מעניין שם אבל האוכל קמצני ודוחה, וההתייחסות לתזונה של הילדים פשוט מזעזעת", היא מספרת. "מקבלים בבוקר לחמניות עם שוקולד וריבה, ובצהריים המבורגר, שניצל או פיצה חתוכים לחתיכות קטנות. הילדים חוזרים מורעבים. וזאת קייטנה שעולה 2,800 שקל לשלושה שבועות - פשוט מטורף. נכון שאני הסכמתי למחיר, אבל הבעיה בתזונה מאוד משמעותית בעיני. זה לא שאני מזלזלת בקייטנות הרגילות, אבל יש הבדל עצום באוכל. אצלנו זה הילדים שלנו, אז ההשקעה מאוד גדולה. בנוסף, זה פחות ילדים, קבוצות קטנות, והתוכן מאוד מגוון. הילדים אוהבים שבאים אליהם הביתה ומשחקים איתם, זה כיף. מצד שני, לא לכל אחד יש סבלנות לארח ילדים יום שלם, זה לא טריוויאלי. את גם צריכה להיערך לזה - שיהיה לך שולחן גדול, מספיק מקום לכולם וסבלנות".
עבור אורית ברש, מעצבת שמלות כלה מרמת-גן, שבעוד כשבוע תתנסה לראשונה בקייטנת הורים בת שבועיים לבתה גפן בת התשע, הרעיון היה מתבקש. "אני הקמתי בזמנו גן מעורבות הורים לבכור שלי, שהוא היום בכיתה י'א", היא נזכרת. "היינו אז חלוצות בארץ. הבן שלי היה בהתחלה בגן, אבל לא הייתי מרוצה ורציתי להיות מעורבת יותר, אז פשוט הקמנו גן. סיכמנו על אמנה, חתמנו חוזה בינינו, שכרנו בית וגננת. זאת הייתה דרך מאוד קשה, היו מריבות שהרימו את התקרה, אבל עם הזמן למדנו לשרוד ולעגל פינות. לכן, מבחינתי, קייטנת אמהות זה מאוד טבעי".
מה רע בקייטנה רגילה?
"בשנים קודמות שלחנו את הילדים לקייטנות המוניות, אבל הם לא אהבו את זה. להיכנס ביחד למים - צפוף, אין יחס. יש משהו הרבה יותר אינטימי ונעים בלהיות ביחד. לא להיות אחד מתוך מיליון ילדים שהולכים כמו עדר, וצריך תוך 10 דקות לסיים מקלחות, ואני מבינה את זה - יש מינימום מדריכים על מקסימום ילדים. אצלי לא אהבו את העניין ולא חזרנו על זה יותר".
הקייטנה של ברש מונה 13 מדריכות אמהות ל-10 בנות תשע, כולן חברות מאותה הכיתה. ברש וחברותיה תכננו בקפידה את כל הפרטים: "הכנו לו"ז מסודר לפי שעות וימים, ומה עושים בכל יום. אני לא רוצה לחשוף את הפעילות המלאה כדי לא להרוס לבנות, אבל בכל יום תהיה פעילות יצירה אחרת. אני מעצבת, אז ביום שלי תהיה יצירת עיצוב אופנה. התייעצתי כמובן עם הבת שלי, והיא מאוד התלהבה. נזרקו לחלל מלא רעיונות, חלקם התקבלו וחלקם נפלו - בגלל כסף או עניינים טכניים, כמו ללכת ביחד לבריכה או לספארי, שאז לא מספיק שאמא אחת תלווה. לקחנו את כל הימים ותמחרנו את זה".
בקייטנה של ברש חישבו באופן מדוקדק את העלויות: הפעילויות, ההסעות, הארוחות, החומרים ליצירה. הכל תומחר לבסוף בעלות של 50 שקל לילדה ליום בלבד. המדריכות-אמהות הקימו קופה מיוחדת ובה כ-500 שקל למטרות הקייטנה, ובעודף, אם יישאר, יקנו לבנות מתנת סיום. לא בכל הקייטנות מאמינים בקופה משותפת: חלק מההורים מעדיפים להתקזז בפעילויות ובארוחות בידיעה כי בסופו של דבר, כל הורה משקיע את אותו סכום פחות או יותר.
אולם נושא הכסף עומד בבסיסה של כל קייטנה, ומהווה מניע עיקרי לקיומה. מקייטנות ההורים היוקרתיות ביותר ועד למאולתרות ביותר, בהשוואה לעלות הקייטנות הרגילות - ההבדל הוא עצום. בניגוד למה שקורה בדרך כלל, דווקא הקייטנות הפרטיות עולות כמעט חצי מהקייטנות הרגילות המוצעות בשוק.
"אנחנו גרות ברמת-גן", אומרת ברש, "הרבה פעמים הקייטנות הן בכפר המכבייה, ולמי שיש שני ילדים ויותר - זה סכום עתק". "קייטנה רגילה עולה אצלנו בין 1,600 ל-2,500 שקל , וקייטנות באוניברסיטת תל-אביב מגיעות אפילו ל-3,000 שקל לילד", אומרת חיים מתתיהו. "וזה רק שבועיים וחצי-שלושה. אם צריך למלא חודשיים, מגיעים בלי להתבלבל לעשרת אלפים שקל. זאת הסיבה. זה לא שמשעמם למישהו והוא רוצה להפעיל עשרה ילדים. עושים מאמץ יום מרוכז אחד כל אחד, וזהו. מבחינתי, אין לנו ברירה אחרת".
ומהצד השני של המתרס, יש מי שאומרים בפה מלא כי העלות הנמוכה היא לא המניע להפעלת הקייטנה, מאחר שעלות ימי החופשה שההורים לוקחים מדי קיץ כדי להשתתף בקייטנות הופכת את הפער במחיר לזניח. "לי יותר חשוב שאני יודעת מי הולך להיות בקייטנה של הילדים שלי. אני בחרתי אותם, אני בוחרת את האמהות, ויודעת שלילדים טוב בחבורה הזאת", משתפת ורד אברהמוף מהעיר לוד, קצינת ביקור סדיר במערכת החינוך ואם לחמישה ילדים. "גם הידיעה שמי שמשגיח על הילדים הוא אדם בוגר ולא נערים צעירים בגיל ההתבגרות, היא משמעותית. לוקחים אותם למקומות כמו בריכה, וזה יכול להיות די מפחיד בעיני. למרות שהבן שלי יודע לשחות אני חוששת בכל יציאה, גם אם זה ללונה פארק. אני ממש נכנסת לסוג של חרדה".
גם בקייטנה שאחיטוב סלע התנסתה בה בעבר היו להורים כללים מאוד ברורים. "היו לנו ממש חוקים - מה מותר או אסור. למשל, אם יוצאים - הולכים בזוגות, לא רצים קדימה או עוקפים את האבא או האמא המארחים, ולא מדליקים טלוויזיה בכל שעות הקייטנה. אתה לא יודע מה באמת היה ביום שהילדים בילו אצל הורה אחר, למרות שאנחנו מחליפים חוויות ושולחים תמונות. אבל בואי נגיד שהייתי מאוד מתאכזבת אם הייתי באה לקחת את הבן שלי, ורואה שהוא רואה טלוויזיה אחרי שהחלטנו שלא".
אחיטוב סלע עדיין מנסה לארגן את הקייטנה עבור בתה הקטנה בקיץ הקרוב. "זה הכל עניין של אמון בין ההורים. הרי אתה מפקיד את היקר לך מכל בידיים של הורה אחר. אתה שומר עליהם מבחינה בטיחותית, מקפיד שהם יישנו בצהריים ושיהיה להם כיף, זה אולי הכי חשוב. הרי אני יכולה לקחת את הבת שלי לעבודה ולתקוע אותה עם האייפד, אבל אני רוצה שיהיה לה כיף, שונה ומגוון".
ומה לגבי הילדים היותר גדולים?
"הם כבר קודמו להיות עוזרי מדריכה בקייטנה הקרובה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם