הילד לא מפסיק לנשוך, מה עושים?
בכל גן יש ילד כזה, לפעמים זה הילד שלך. הוא נושך ומכאיב, ושום נזיפה או עונש לא עוזרים. למה הוא עושה את זה? האם יש פתרון? הפסיכולוגית עונה
תנשוך בגזר חמודי, אל תנשוך את מיכל שאטרסטוק
נשיכות הן תופעה מוכרת בילדות ואינה עדות לבעיות חריגות, אם אינה קיצונית. זו התנהגות שמעניקה לילד תחושת שליטה וכוח, מסמלת את הנפרדות שלו מאחרים ולעתים מהווה דרך לקבל תשומת לב.
ילדים עם רמה יצרית גבוהה שנמצאים בשלב האוראלי (עדיין מכניסים דברים לפה, חוקרים את העולם דרך הפה) עלולים לנשוך כשהם לחוצים, עייפים או רעבים. אם הילד נושך יותר כשהוא רעב או עייף, צריך לנסות למנוע מצבים אלה (להאכיל לפני שמאכילים ילדים אחרים, להשכיב לישון מוקדם יותר, או לבדוק אם הילד ישן מספיק שעות בלילה).
ילדים עם תת רגישות חושית זקוקים למגע בעוצמה גבוהה כדי לספק את הצורך החושי. הם נושכים גם את פטמת הבקבוק, מחבקים בעוצמה וזקוקים לחיבוק. מרפאת בעיסוק עשויה להדריך הורים כיצד לעבוד עם הילדים. ילדים עם תת רגישות שנמצאים בסביבה צפופה מדי עלולים לנשוך יותר. בכלל, צפיפות מגבירה התנהגויות תוקפניות.
ילדים נושכים יותר כשהם לחוצים, למשל בשל כניסה לפעוטון, לידת אח, גמילה מחיתולים וכדומה. יש להיות ערים לכך ולהעניק לילד יותר תשומת לב. יש לאתר תגובות לחץ שאינן מסיבה התפתחותית, כגון חסך הורי או מתח משפחתי. לילד הצעיר אין עדיין כלים לעבד לחץ, ולכן המבוגר צריך להציע לו דרכי התמודדות כמו חיבוק, דיבור מבין ואמפטי או פעילות פיזית.
גורם אפשרי ללחץ הוא היעדר שפה. אפשר לנסות לדברר את הילד ולתרגם למילים את מה שנראה שהוא מרגיש.
ילדים עלולים לנשוך יותר כאשר הם מגבשים את תחושת הנפרדות שלהם. הם רוצים להחליט, להשפיע. חשוב להעניק להם אפשרות בחירה סבירה (אתה בוחר בחולצה צהובה או ירוקה?), ותחושת שליטה.
*הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם