אפוקליפסה עכשיו: הקונספירציה – אפילוג
האמת פשוטה: אין קונספירציה ולא הייתה כזאת. המציאות בימינו פשוט עולה על כל דמיון, וכשאביחי אבוהב אומר "דמיון" הוא מתכוון למלה"ע השלישית המתרגשת עלינו ממש עכשיו. חלק אחרון
הכוונה שלי היא לזעזע את מערכות האמונה של הקוראים, לזרוע זרעים שאולי יאפשרו להן לקרוס יום אחד וגם לתת לחלק מן הנשמות הוותיקות שחיות כאן כלים להיזכר ולהבין מי אתם ולשם מה באתם. אני זוכר מה שקרה בסוף המחזור הקוסמי הקודם, לפני כ-11,500 שנה, כאשר מערכת השמש השלימה סיבוב בגלקסיית שביל החלב. הבעיה לא הייתה אז ה"מבול" כאירוע קוסמי, אלא המודעות של תושבי הכוכב הזה שלא התעוררה. מתוך כך, לקחתי על עצמי את המשימה לתאר בקווים כלליים את מה שמתרחש בעולם, אף כי בחיי היומיומיים איני מתעסק בכך כלל, אלא בלהדריך ולתת לאנשים כלים לצמיחה וחקירה עצמית.
רבים מאמינים כי דבר לא יקרה בשנים הקרובות, אבל זאת טעות. השינויים יהיו גדולים עד כדי שלמרבית האנשים לא יהיו כלים להתמודד עמם. אין לי אינטרס להשיג משהו אחר, מלבד המודעות לתהליך שאנו עוברים כעת - ולפקוח לכמה שיותר אנשים את העיניים. לא כולם צריכים לדעת מהי התמונה הכוללת בעולם ואני בוודאי לא מצפה שכולם יסכימו עמי על כל פרט, כי איש אינו אוחז בתמונה המלאה של מה שמתרחש כיום בעולם.
לכן, ככל שיותר אנשים יתעוררו לטבע העצמיות שלהם ולמצב העניינים – כך ייטב. גם אין לי כל עניין להביא עוד פחד לחיינו, מזה יש לנו די. להיפך, אני רוצה לעודד אתכם, את כל האנשים שמודעים לעצמם, ללכת צעד אחר צעד לפי ההדרכה הפנימית שלכם ולא להקשיב לאיש. זהו זמן נדיר בקורות האנושות ואנו ניווכח בכך במהלך חמש שנים הבאות.
האמת פשוטה: אין קונספירציה ולא הייתה כזאת! המציאות בימינו פשוט עולה על כל דמיון, ולמרבית האנשים קשה לקבל זאת. כולנו בחרנו ואנו שותפים ליצירת המציאות שלנו,
את אלוהים ניתן לחוות באופן ישיר בתוכנו לאחר שאנחנו מתייאשים מהניסיון להבין ולדעת אותו באופן רציונאלי. כשהסיפורים שבנינו על עצמנו ועל העולם הזה מתפרקים, אנו נופלים לתוך הלב ומתעוררת בנו התפילה, שבמהותה היא כמיהה לאחדות. כל עוד התודעה שלנו מקוטבת בשל מערכת אמונה מסוימת, היא מייצרת עבורנו מציאות ומשמרת את עצמה. זה מה ששמר על עם ישראל במשך הדורות: פחד קיומי, תסביך בחירה ונאמנות, עליונות ונחיתות – שהונעו בכוחה של התודעה שלנו ולא של אף ישות כזאת או אחרת.
אין בעיני ברירה אחרת מלבד האפשרות להתעורר מן ה"סיפור הקטן" וה"סיפור הגדול" גם יחד, בעקבות החקירה הפנימית שלנו. ברור לי כי אין זה מקובל בקרב העוסקים ברוח להתערב בענייני מדינה, פוליטיקה, ההיסטוריה האנושית, חוצנים, טכנולוגיות, קונספירציות וכדומה. ועם זאת, כל עוד הרוחניקים ימשיכו להתעסק בעצם ב"כאן ועכשיו", יתווכחו על מסורות רוחניות ויציעו הגיגים נוספים, למה נוכל לצפות בעולמנו? הנהגת המדינות נמצאת כבר בידיים של אנשים בעלי תודעה אנוכית ומפוצלת, ואנשים כמו גנדי ומנדלה היו ועודם מיעוט מזערי.
בדרך הזאת, ישראל תחמם את היחסים ותתקוף באיראן, בסוריה או בלבנון ממש בקרוב, אולי בחודשי הקיץ. האם זה עדיין לא ברור? ואולם, לא בטוח שהמנהיגים שלנו קולטים את התוצאות מרחיקות הלכת של מלחמה בשירות תפיסת המציאות הזאת. לא מדובר עוד במבצע אנטבה או בעיראק של סדאם חוסיין שלפני כמה עשורים. עבור הישראלי המצוי, ארה"ב היא מושיעתנו וידידתנו הגדולה, והוא ניחן בעיוורון מוחלט ביחס לפעולותיה בעולם.
העם האמריקאי הוא עם ככל העמים, אך הוא נשלט מזה עשורים בידי אליטות מסוכנות ביותר. ארה"ב מובילה כעת את המשחק הכפול: "מרסנת" כביכול את ישראל בשם ה"שלום", בעודה מתאמת את המועד המתאים למלחמה שתכלול בשלב שני גם את סין ורוסיה, בעלות בריתה של איראן. יתכן כי ישראל, כמו היהודים במלה"ע השנייה, היא זו שתוקרב הפעם על מזבח האינטרסים של אלה המעוניינים בשינוי מאזן הכוחות העולמי במטרה לעצב את פני המאה במלחמת העולם השלישית.
במידה שהתרחיש הזה יתממש, מרבית האנושות העתידית תחיה תחת שליטה קפדנית, ופה ושם תהיינה מובלעות של קהילות עצמאיות שבחרו בדרך אחרת. כיום כבר ברור לחלוטין שהמאמץ הפוליטי לעצור את התחמשות איראן נידון לכישלון, ומדובר כעת רק בשאלה של זמן. אנו נתונים עכשיו בשקט שלפני הסערה, ולכן זהו זמן טוב להתעוררות. אבל לדידי העם בישראל כה שבוי בתפיסת המציאות שמציגים לנו, שהוא מובל כעת לקראת קונפליקט של "אין ברירה".
אבל יש לנו גם ברירה אחרת. אנחנו יכולים להפסיק לשחק את המשחק, להכריז על כך בקול ברור ולהפוך את הקערה על פיה. זה יכול להיות מודל למדינה שהתעוררה לחזון. נוכל להציף את הפחדים הקמאיים וההטבעות שמלווים אותנו מזה אלפי שנים לתוך המודע, ולשחרר אותם לפני שיהפכו למציאות חיינו או ל"גורל". עדיין ניתן למנוע את המלחמה הקרבה באזורנו אם נבין שיש בידינו די והותר כוח הרתעה ושאנו יכולים פשוט להימנע מן התהליך הזה.
הזהות האמיתית שלנו היא התודעה בת האלמוות, נטולת הפנים, אבל יש לנו גם מחויבות לחיים הארציים כאן ועכשיו ולגורל ילדינו. הקדושה נמצאת בלב ולא בכתבי הקודש, באידיאולוגיה או באדמה. זהו הבסיס היחידי האפשרי לכל קיום של האנושות בעתיד, וזה הזמן להתעורר. לא למלחמה אלא לחזון! במשך פחות משבעים שנה הוקמה בישראל תשתית, ספרות, מוסיקה, אומנות, חקלאות וטכנולוגיה שלא ניתן להשוותם עם ההישגים של אף ארץ אחרת.
החזון שלי לאנושות מבוסס על התעוררות היחיד ועל מאסה קריטית של אנשים שהתעוררו בארץ ובעולם. גם אם זה סיפור שהמצאתי לעצמי, אני עדיין מעדיף לחיות בו על פני תמונת המצב הקיים. העיקרון האוניברסלי שעל פיו נוצרת מציאות הוא הדהוד, כאשר מתוך העצמיות שלנו אנו מקרינים החוצה את הרצונות, ועמם התניות שהדפוסים יוצרים. בתוך כך אנו מושכים אלינו את הדומים לנו, כפי שבני זוג נמשכים זה לזה כי הם משקפים זה את זה מתוכם, וכך יכולים לצמוח יחד.
משום כך, על אלה שהתעוררו ומתעוררים כל העת לחבור זה לזה, להתאחד ולא לחכות. אם כל אחד או אחת מאיתנו יחיה בבועה במתכונת הישרדות אין לנו יכולת השפעה כלל. לעומת זאת, הכרה הדדית והדהוד משותף יוצרים העצמה ויכולת השפעה מרביות. זהו המפתח לשינוי מבפנים של סדרי העולם. אף כי אינני משתייך לזרם דתי, רוחני או מסורתי כלשהו, אני יודע כי גם מתוכם צומחים אלה שמזהים את עצמם כתודעה ופועלים מתוך הלב.
בסופו של דבר, גם אם הקריאה הזאת לא תספיק כדי ליצור שינוי בתודעה הקולקטיבית, גם אם נגרר למלחמה כצפוי, אני יודע שהיא יוצרת שינוי אצל אותם האנשים שניחנים בפתיחות ותעודד אותם בבוא העת להיות יותר מודעים, לחקור פנימה ובחוץ וללכת בעקבות הלב.
בעיני, לחוות רגע רגע את המתיקות של הלב זוהי נחלת מרבית האנשים ולא יחידי סגולה. הלב מסוגל להבין ולהכיל כל מה שהשכל עדיין לא הגה. כאשר אנו לוקים בשכחה ומגבילים את הווייתנו לתבניות החשיבה שאנו בעצמנו יצרנו ומזדהים עימם, הגולם קם ומתהלך, שופט, מבקר ומשחית - ואנו מתמסרים לדפוסי פעולה כפייתיים שירשנו ועדיין מורישים בגאווה לילדינו. התעוררות רוחנית פרושה תחילתו של מסע אל עצמנו, כאשר מתעוררת בנו כמיהה אמיתית לחקור וללמוד מי אנחנו.
המימוש העצמי הוא תהליך שבו אנו יוצרים מציאות מתוך התמסרות מלאה של הלב ומיקוד של התודעה בכל דבר, בכל רגע. אנו לומדים להכיר בתוכנו ולממש את השחקן האלוהי. זהו אתגר גדול אך אפשרי. בימינו נראה שהוא לא רק אפשרי אלא הכרחי: מול סכנות הקיום על פני האדמה הזאת, האמצעי היחידי הוא התרחבות התודעה. האנושות חייבת להתקדם במהירות משלב של הזדהות טוטלית עם חשיבה מפוצלת, לתפיסה אורגנית שלנו כגזע אחד מיני רבים, שבו כולנו משלימים וקשורים זה בזה ופועלים למען שימור החיים על פני כדור הארץ ויצירה של עתיד משותף אמיתי, בהרפתקה הזאת שנקראת ה"בריאה".
לאתר הבית של אביחי אבוהב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם