הכל טגין: יש משהו שאי אפשר להכניס לשמן עמוק?
האמריקאים ידועים בטעמם המעודן, שגורם להם, בין השאר, לעשות שימוש יתר בסיר הטיגון העמוק. יש מי שעשה מזה פרויקט מגרה, או מבחיל, תלוי באיזו שעה אתם מקליקים
לטיגון בשמן עמוק יש שני יתרונות עיקריים: מהירות הכנה ותוצאות פריכות. כנראה שהיתרונות האלה הצליחו להשכיח מהמכורים את החסרונות הרבים של אוכל שיצא מתוך אמבט שמן רותח. כי כשמכורים, כידוע, ההיגיון הופך למיותר. בנוסף לצ'יפס ודונאטס, אל הסיר המבעבע מושלכות מנות שלמעשה כבר מוכנות לאכילה, במקרים רבים הן אפילו מספיק רעות לעורקים כמו שהן, גם ללא הטיפול הנוסף.
עוגיות אוריאו מטופלות בשמן
צילום: מתוך הבלוג
מה למשל? עוגת גבינה מטוגנת שמוגשת לצד ערימה של קצפת, עוגיות אוריאו מטוגנות בבלילה ומצופות באבקת סוכר, מקרוני בגבינה, ואפילו פרוסות של מלפפון חמוץ. בראש מצעד הביזאר המטוגן תמצאו חטיפי קיט-קאט ומארס לצד פרוסות פיצה מטוגנות. שלא יהיו טעויות – הפיצה הפכה לסוג חדש של שניצל רק אחרי שיצאה מהתנור
כבר אפויה, מוקרמת ומוכנה לאכילה.
אם עדיין לא איבדתם את התיאבון ויש לכם טלפון של קרדיולוג טוב, כדאי לכם לבקר באתר הזה, שיש בו סקציית אוכל רחבה ובה פוסטים רבים ומוזרים שמתחילים באוכל, אבל לא נגמרים בו. פוסט הטיגון העמוק, שהוא סופו של פרויקט נסיוני ארוך טווח, הוא רק אחד מהם.
לינק לפוסט המגרה/מבחיל - תלוי באיזה חלק של היום אתם
לינקלשאר הפוסטים המעניינים
צילום: מתוך הבלוג
תותים שאיבדו את עצמם לשמן עמוק
צילום: מתוך הבלוג
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם