אכלו, שתו והיו שמחים: אתר שילמד אתכם על אוכל
אם אתם מחובבי האוכל שמתעניינים גם בצד התרבותי שלו, תשמחו לגלות את האתר הבא, שמכיל אוסף מרשים של כתבות על ההקשר ההיסטורי והמרתק של מיני מאכלים, ללא מתכון אחד
במאה ה-13 היה ידוע ביכולתו להתפסל לצורות פנטסטיות. מרציפן
צילום: רובי קסטרו
בהיסטוריה, המרציפן מתועד כתערובת רבת ערך של שקדים מרוסקים ודבש שהופעתה מתוארכת ל-1,800 לפנה"ס וממוקמת במצרים העתיקה. ידוע גם שהמרציפן הוערך מאוד על ידי הקיסרים של רומא והפך לחלק חשוב מהמורשת הקולינרית של איטליה, שם נקרא marzapane (הלחם של מרץ). המילה מרציפן היא המוקדמת ביותר בתיעוד ההיסטורי, אבל המקורות האמיתיים שלה נותרו מעורפלים. משמעות אפשרית אחת - היא נובעת ממילה לטינית שמשמעותה "קופסה קטנה" ואפשרות אחרת, כמו זו שמצוינת במילון אוקספורד, טוענת שהמילה מרציפן היא עיוות של Marta ban, עיר בורמזית המפורסמת בזכות כדיה המקושטים.
על פי האגדה, המרציפן היה כה רב ערך בכפרים הקדומים שלאורך הנילוס, עד שהוא שימש כמטבעות חליפין שנודעו בשם march pans. עובדה זאת, כך מאמינים, היא שהביאה את המאכל להתפשט ברחבי העולם,
אך סביר יותר שמקורותיו ערביים (או פרסים, ליתר דיוק), ושהצלבנים נשאו אותו אל ארצותיהם במהלך ימי הביניים, אז יוצר על ידי נזירות בצרפת ונודע ברחבי אירופה באותו השם. במאה ה-13 הממתק המסוים הזה היה ידוע ביכולתו (בעזרת יד מיומנת, כמובן) להתפסל לצורות פנטסטיות של דמויות אנשים, חיות, עצים וטירות העשויות מבצק סוכר וריבה, שהוגשו לקהל מלכותי בסופה של כל ארוחה בימי הביניים. לעתים לדמויות הייתה משמעות אלגורית והן נשאו סיסמאות כתובות שהתייחסו לאירוע כלשהו. במקרים מסוימים, הן היו מורכבות מאוד ופולחניות וסמלו את השילוש הקדוש או נושאים דתיים אחרים. תמיד העריצו אותן ושיבחו אותן היטב לפני שהחליקו לגרון המלכותי.
אם בא לכם להתעמק עוד יותר בעניין המרציפן או בעניינים אחרים באוכל, מומלץ מאוד להכנס ולשוטט באתר. הנה לינק לאתר אכול, שתה והיה שמח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם