לחם ותעתועים: קנדיס או'דנבר מחפשת את האושר
אם נתבונן בדברים שאנו מקדישים את חיינו למרדף אחריהם, כמו העבודה המושלמת, בן הזוג המושלם, האוכל, הבית, החברים, המעמד או החופשה המושלמים – נבחין שאף אחד מהם מעולם לא הבטיח את האושר שלנו לאורך זמן
רובנו רגילים להיות אבודים בתוך מחשבות, רגשות, תחושות וחוויות אחרות. ההרגל גדול עד כדי שאנחנו אפילו לא יודעים שאנו אבודים, פשוט נעים מטה ומעלה כל הזמן, תמיד מנסים להגיע לנקודה כלשהי של שמחה או הרגשה טובה ומאמינים שזה יישאר כך לנצח. אך התקוות תמיד מתנפצות: כאשר אנו מאמינים שהאושר שלנו תלוי במחשבות, ברגשות, בתחושות או בחוויות אחרות, כל חיינו הם חיים של עליות ומורדות, בחיפוש תמידי אחר 'תרופת נגד' או אמצעי נגד, שבדרך כלשהי ישימו קץ למעגל של תחושת אי-השלמות.
אם נביט בחיינו, בחוויה האישית שלנו, נוכל לראות שהדברים השונים שאחריהם חיפשנו – כסף, כוח, כבוד, מערכות יחסים עם אנשים, מקומות ודברים מסוימים – נראה שהשגת כל אחד מאלה מעולם לא הובילה לאושר. אין זה חשוב מה אנו משיגים - העבודה המושלמת, המכונית המושלמת, בן-הזוג המושלם, האוכל המושלם, החופשה המושלמת, המקום המושלם לחיות בו, השלטון המושלם לחיות תחתיו - אין זה חשוב: אם נביט בחוויה שלנו, נבחין שדבר מאלה לא הבטיח את האושר שלנו.
מאבק תמידי זה להשגת שלמות, בין אם בתוך עצמנו או מחוצה לנו, הוא רק משחק. זהו משחק של עליות ומורדות; משחק של בלבול - משחק שבו אנו אף פעם לא מרגישים שלמים.
כל עוד אנו מסתמכים על מה שאנו חושבים, על המצבים הרגשיים שלנו, על התחושות או על החוויות האחרות שלנו, למעשה אף פעם לא עצרנו באמת לבחון מה המקור או השורש של אלה. אנו מאמינים שהם דברים רבי עוצמה בזכות עצמם, שבדרך כלשהי למחשבות, לרגשות, לתחושות ולחוויות האחרות שלנו יש סוג של קיום מוצק ואמיתי מאוד, ושהרווחה שלנו תלויה בקיום האמיתי והמוצק שלהם.
הסתמכות על המודעות למשך רגעים קצרים החוזרים ונשנים פעמים רבות, עד שזה נהיה אוטומטי, פירושה להתוודע
פשוט להירגע לרגע אחד פירושו לחוות את המודעות. הדבר דומה לרוגע שאנו חשים לאחר מאמץ בעבודה, בגינה או בהליכה מהירה. זו התחושה המוכרת לנו לאחר עבודה ממושכת בגינה או בתום הליכה מהירה: כאשר אנו חוזרים אנו פשוט יושבים ונרגעים לגמרי. עבודת הגינון הסתיימה, ההליכה הסתיימה. אנו פשוט נרגעים לגמרי. זו המשמעות של הרגעת המודעות אל תוך המצב המושלם והצלול שלה.
המודעות נוכחת בכל התופעות. ממש כפי שכדור הבדולח משקף כל דבר המופיע בתוכו באופן רגעי, ללא קשר למראה הופעת הדברים בתוכו, הוא תמיד נשאר צלול ואינו משתנה: לא ניתן לשנות אותו לעולם בשום דרך שהיא. באמצעות הסתמכות על תופעות זמניות, אנו מתחילים להאמין שהן יתגבשו בדרך כלשהי לכדי תחושת רווחה ושלמות, אך זה לעולם לא קורה.
כאשר אנו מאפשרים לחוויות לשלוט בנו, אנו תמיד שרויים בהימנעות מפני מה שמופיע, או שאנו שוקעים בתוכו, או שאנו מנסים להחליף את מה שמופיע במשהו אחר. אולם, כאשר אנו מסתמכים על המודעות במקום לשים את הדגש על כל אותן תפיסות, אנו מתוודעים למודעות הצלולה שלנו. אנו מתוודעים למה שנמצא בבסיס ומפסיקים את המרדף האינסופי אחר החוויה המושלמת. במקום זאת, אנו מסתמכים על זה הנמצא מעבר לכל החוויות.
כאשר אנו מסתמכים על המודעות, המודעות מסתמכת על עצמה. כך שאין שום דבר או חוויה שצריך לסלק מהדרך, מאחר שהמודעות היא השורש של כל חוויה. אין שום חוויה שצריך להימנע ממנה, שום חוויה לשקוע בתוכה ושום חוויה להחליף על מנת לחוש רווחה.
אם אנו מרגישים שעלינו לנתב ולנהל לפרטי פרטים את כל החוויות שלנו, החוויות הופכות לאויב שלנו. בין אם הן טובות או רעות, הן הופכות לאויב שלנו, מפני שאנו תמיד רוצים יותר חוויות טובות ופחות חוויות גרועות. כוחה של המודעות הנוכחת גורם למשחק להיגמר. מה שמופיע, מופיע. מה שמופיע, מופיע בתוך בהירות צלולה כבדולח. מה שקורה, קורה בתוך בהירות צלולה כבדולח.
(תרגום מאנגלית)
לימוד הבסיס של ה-Great Freedom: "מודעות יומיומית: 12 החקירות" יתקיים בחופשת סוכות.פרטים נוספים
נא להמתין לטעינת התגובות
