רדו מהכרית: למה מדיטציה לא יכולה להוביל לשחרור
אפשר לחוות במדיטציה כל מיני מצבים נעלים, אך הם אינם חופשיים לגמרי. מטבעם, הם זמניים וכל מה שנרכש על ידי מאמץ בסופו של דבר יחמוק. קנדיס או'דנבר לא מאמינה בישיבה על הכרית
לעתים קרובות מטרת המדיטציה מוגדרת כיציבות מנטלית הנמשכת לאורך היום והלילה, וכשלווה מוחלטת שאינה תלויה במה שמופיע בתודעה (mind). אנשים ברחבי העולם כולו מגלים שאינטליגנציה בסיסית חושפת את עצמה דרך הכוח של תודעה במצב המודעות הטבעי שלה.
אין צורך לשנות או לתקן את הזרימה של אירועים מנטליים. כאשר אנו מנסים לשנות את התודעה, אינטליגנציה זו נשארת חבויה ומחוץ לחוויה שלנו. אנו יכולים לצפות למצוא באינטליגנציה זו יציבות מנטלית מושלמת, אמפתיה, פעילויות ורעיונות מיומנים המועילים לכל. אנו יכולים לצפות להיות נינוחים, חברותיים ופתוחים יותר באופן טבעי מאוד.
במילים פשוטות, אף אחד אינו יכול להתקדם אל המודעות שלו באמצעות תהליך מדיטטיבי. זה פשוט לא הגיוני לחפש משהו שכבר נמצא כאן, והבחירה לעשות זאת רק מסיחה אותנו מהמודעות הפשוטה. בתוך המודעות, מדיטציה פשוט מופיעה כעוד נקודת מבט השווה לכל שאר נקודות המבט. אין לה זכות מיוחדת. בתוך המודעות, כל נקודות המבט שוות ועלינו להגיע לכדי ההבנה וההכרה הזאת.
לאפשר מנוחה בלתי מעורערת של התודעה במשך היום, מבלי לשנות את התוכן שלה בשום צורה, מבטיח גישה מהירה מאוד למודעות: רגעים קצרים של מודעות חוזרים ונשנים פעמים רבות, עד שהמודעות נהיית ספונטנית ואוטומטית.
בדרך זו, המודעות הפתוחה לרווחה נהיית ברורה בכל עת. איננו צריכים לתכנן משך זמן מסוים שבו נאפשר לתודעה שלנו לנוח – כמו במדיטציה. אם אנו מארגנים זמן מיוחד, פשר שאנו מבדילים את הזמן הזה כשונה בצורה מסוימת מזמנים אחרים, וזה יכול להוות מכשול לגילוי המציאות הפשוטה בה המודעות נוכחת בכל רגע.
במודעות "בלתי מאולצת" אין צורך בנקודה מיוחדת להתרכז בה, אין צורך במסגרת זמן או מקום מיוחדים ואין סיבה להכניס את עצמנו לתנוחה מסוימת או שיהיו לנו נקודות ייחוס קבועות. כל מה שעלינו לעשות הוא להסתמך על המודעות שנמצאת בבסיס כל התופעות.
רגע בלתי מאולץ של מודעות הוא כולל-כל וחובק את החיים כולם. כל המחשבות, כולל המחשבה "אני", מופיעות ונעלמות בתוך המודעות, ועם זאת המודעות אינה מושפעת מהופעתן ומהיעלמותן. המודעות אינה אובייקט או סובייקט. אין לה נקודות ייחוס, כך שאין צורך בשום מוקד לתשומת הלב. הגישה הפשוטה היא לשמר את המודעות חסרת הרבב בכל המצבים, ללא צורך להתמקד בנסיבות מיוחדות או לתקן אירועים מנטליים.
נקודת המפתח היא לא להיות מוסחים על ידי מחשבות אלו. אנו משמרים את המודעות חסרת הרבב בשעה שאנו מאפשרים לכל התפיסות להיות חסרות מעצורים, בלתי מוגבלות ובלתי משתנות. איננו מנסים לנטרל שום דבר בכל צורה שהיא; אנו מניחים לחופש התנועה של המחשבות, הרגשות והחוויות להיות במלוא עוצמתו, בשעה שאנו מסתמכים על המהות הבסיסית שלהם. איננו צריכים מקום מסתור מיוחד שבו נניח את כל המחשבות והרגשות – אנו מתייצבים בפני הכול ופשוט נרגעים.
אנו יכולים ליצור הגדרה חדשה למדיטציה: "השחרור של כל מגבלות התודעה". הכוונה בכך היא, שכל מה שמופיע נראה כצורה של המודעות הטהורה, ולפיכך איננו מוצאים שום בעיות ואין צורך בשום מעצורים. שום דבר אינו נתפס כמשהו שאי פעם נעשה לכדי דבר כלשהו. האור הבהיר של המודעות לעולם לא נתקע בשום מקום.
בתוך המודעות – בדיוק כמו בתוך השמיים חסרי הדופי וחסרי הרבב – אין שום דבר שניתן להחזיק בו או לשמור עליו. רגע אחד של מודעות מיידית מביא יותר בהירות מאשר חיים שלמים של מדיטציה מאולצת. רגע זה של מודעות מיידית מיידע אותנו אל דבר בתוכנו שלעולם לא ישתנה. במובן הזה, כל רגע יהיה המדיטציה המוחלטת, ואין חשיבות למה שהרגע עשוי להכיל.
אנו יכולים להיכנס לכל מיני מצבים נעלים במדיטציה, אך הם אינם חופשיים לגמרי – הם רק מצבים, ומצבים מטבעם הם זמניים. כל מה שנרכש על ידי מאמץ בסופו של דבר יחמוק, אך הטבע האמיתי שלנו נוכח עימנו באופן קבוע ותמיד יהיה. כל המצבים המעודנים המקושרים לתרגולים רוחניים: המצב הלא-קונספטואלי, אושר עילאי, ריקוּת, ניטרליות או כל דבר אחר – הם רק נקודות מבט. אין צורך לאמץ נקודת ייחוס בשום מקום, גם לא בחוויות מדיטטיבית מרוממות ביותר. לעשות זאת יגביל באופן משמעותי את הגישה למודעות.
אינני מציעה לוותר על מדיטציה במידה שאתם אוהבים אותה. אם היא אחד מהתרגולים שאתם בוחרים לתרגל זה לא צריך להשתנות, אך עליכם לדעת שמדיטציה אינה אמצעי המוביל אתכם אל היעד. אם אתם חושבים שאמצעי זה מוביל אל היעד, יכול להיווצר רושם שהיעד של החופש נמצא תמיד במקום כלשהו רחוק מכם שתגיעו אליו בעתיד הרחוק, במקום להכיר בכך שהוא נמצא בדיוק כאן ברגע הזה שהוא כבר מושלם.
פשוט הסתכלו על זה בדרך הבאה: כל הופעה במודעות היא מדיטציה. כל מה שלא יהיה – לקבל מסאז', לטפס על הר, לעשות אהבה, לעשות צרכים – כל זה הוא מדיטציה וכל זה שווה. באמצעות כוחה של הכרה במודעות לרגעים קצרים החוזרים ונשנים פעמים רבות, כל חוויה היא כמו להיות על כרית המדיטציה. בתרגול הפשוט הזה ישנה תנועה טבעית המעורבת בכל בדרך אורגנית לגמרי; מופיע חיבור חדש עם החיים, הזורם בחופשיות ומלא בשמחה אמיתית.
כל מודט מחפש בסופו של דבר להיות במצב מדיטטיבי במשך כל היום, בכל הנסיבות, ולא רק בנסיבות מיוחדות, כמו למשל בעת ישיבה על כרית. אנו מדברים על מדיטציה בלתי מאולצת לגמרי, שתחדור את שלבי הערות, החלימה והשינה. זה יכול להתרחש במהירות או באיטיות, עד שהמודעות ברורה ברציפות במשך היום והלילה.
(תרגום מאנגלית)
הלימוד הבסיסי של ה-Great Freedom "מודעות יומיומית: שתיים עשרה החקירות" ייערך בחופשת סוכות. פרטים נוספים
נא להמתין לטעינת התגובות
