וולקאם טו ריאליטי: הזוהר מת, האותנטי בועט
העולם מתמוטט והלימוזינות מהן מבצבצות כפות רגליים בעקבים ממשיכות להגיע. אליען לזובסקי חושבת שהגיע הזמן להכיר לקברניטי עולם האופנה את המגמה החדשה והבוערת: הזוהר מת, האותנטי בועט
אנה וינטור סופגת עוגת קרם בפניה. מציאות נושכת איי-פי
ואף על פי כן, ערב הגאלה של התערוכה "הדוגמנית כמוזה", שנערך בחודש שעבר במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק היה ההצגה הכי סהרורית שראיתי הרבה זמן. לא היה שם סתם עוד מפגן הוליוודי סטנדרטי, מהסוג שגורם לך להציץ בתמונות כדי להתפעל מהשמלות או להסתלבט עליהן.
הפעם היה בכל העסק משהו מעיק, מעורר תמיהה, דוחה אפילו. כל לוק, כל תלבושת, היו מופרכים, מביכים ומוגזמים יותר מהקודמים: החל מהספק שמלה ספק תכריכים מנייר כסף של קייט מוס, שגרמה לה להיראות כמו חציל בלאדי שנשכח בטוסטר; עבור בוויקטוריה בקהאם בלוק של תולעת משי מוכת שחין; וכלה במדונה, שאף אחד לא סיפר לה שנתפס לה קולב בשיער.
זו לא רק אני - האחת שלא יודעת - גם מבקרי האופנה הנחשבים בעולם חבטו בהן ללא רחמים. אבל זה לא מה שחשוב. כי הערב הזה הותיר אחריו תחושה לא נעימה, מנותקת לחלוטין מהמציאות.
מציאות או התאמה למציאות? ביונסה צילום: אי-פי
תפקידו של עולם האופנה למכור פנטזיה, זה נכון, אבל התפקיד הלא פחות חשוב שלו הוא לעדכן את הפנטזיה הזו תכופות. ולעולם יש כבר הרבה מאוד זמן פנטזיה חדשה: קוראים לה מציאות. זו, אולי,
התרומה היחידה, המצטברת והמשמעותית ביותר של תוכניות הריאליטי: הן הפכו את האמת למצרך מבוקש, וגרמו לאנשים להתמכר למה שלקוח מהחיים - או לפחות נראה כמו החיים, אחרי שערכו אותם היטב וארזו אותם בין פרומואים.
הפנטזיה הנוצצת, המרוחקת, המסריחה מכסף, הלא נגישה - מיצתה את עצמה. עכשיו אנחנו רוצים לגעת, להרגיש, לראות את הדברים כמה שיותר מקרוב, מזיע, עם כל הנקבוביות הפעורות. הזוהר, במילים אחרות, מת.
חושפת הכל. בת' דיטו
ההצלחה הכבירה של האח הגדול VIP היא רק אחת ההוכחות החותכות לשבירת מחסום הזוהר המזויף בין פשוטי העם לידוענים. כך גם הבאזז האופף את סרטה של זהר וגנר, "סימני מתיחה", שעוסק בשבירת הטבואים סביב היריון ולידה, שני נושאים שנהנים (או סובלים, תלוי את מי שואלים) מלא מעט רומנטיזציה זוהרת. וזו רק ההתחלה.
מציאות ברזולוציה גבוהה
בעידן שבו אנחנו כבר יודעים איך נראה המנוע של בריטני ספירס - ולהבדיל, עדי נוימן - אף אחד לא יכול למכור לנו אשליה קרירה של חיים מושלמים ששופצרו בפוטושופ. ראבאק, כל ילד בן 12 יכול לעשות זום אין במחשב שלו ולמצוא את הצלוליט על הפולקעס של סקרלט ג'והנסון. לא פלא, אפרופו פולקעס, שעולם האופנה חוטף בשנים האחרונות יותר ויותר צעקות על טרור הרזון שהוא משליט. ברגע שהזוהר מת, והמציאות הפכה לפנטזיה החדשה, הרזון הכחוש בולט יותר מתמיד כאמת מידה פיקטיבית ומעוותת.
אמרה לא לפוטושופ. קייט וינסלט AP
הרזולוציה שלנו גבוהה מכדי שאפשר יהיה למכור לנו אשליות. בזמנים שבהם אשטון קוצ'ר מפרגן לנו את תמונת התחת של דמי מור בטוויטר, או כשההתמוטטות של בריטני ספירס מתרחשת לנו מול העיניים בסינרומן פפראצי מתועד היטב, החוקים צריכים להשתנות. אתה כבר לא יכול להיות זוהר. אתה יכול להיות מגניב, מעניין, מצחיק, חתרני, מסקרן, פורץ גבולות. אבל מסתורי, מרוחק ולא נגיש -אלה תכונות שאתה לא יכול לנכס לעצמך, כי אנחנו כבר יודעים עליך יותר מדי.
כל התעשיות הגדולות כבר מתחילות
להבין את זה - המוזיקה, הטלוויזיה, הקולנוע. רק תעשיית האופנה, כמו איזו גרטה גרבו זקנה ומסתגרת, מתעקשת לאחוז בקרני המזבח ולהאמין שהכול ממשיך כרגיל, בזמן שפומפיי מתמוטטת סביבם בחתיכות גדולות. עולם האופנה מבולבל. המציאות סביבו משתנה הרבה יותר מהר ממנו, ולאנטי גיבורים כמו בת' דיטו יש יותר ויותר כוח.
במקום לקרוא את המפה ולשאול את עצמו שאלות קשות, הוא מעדיף להדחיק. זה מה שהיה כל כך מעורר רחמים בערב הגאלה של התערוכה ההיא. זה נראה כמו חבורה של אנשים, שמתעקשים להמשיך לחגוג מסיבה שכבר מזמן נגמרה, ורק הם לא מודעים לכך. המאמצים שלהם להקרין אשליית זוהר רק הבליטו את עליבותם.
אתה יודע שאתה בצרות כשסשה ברון כהן מחליט להקדיש לך סרט. בשנים האחרונות כבר ברור שהאיש הוא סאטיריקן מבריק, שהסרטים שלו מצליחים לתעד לא רק את הגזענות האמריקאית, אלא את כל מי שעדיין לא תפס שהוא חי בעולם מנותק, קרקסי ומעורר גיחוך. זו לא מחמאה, זה סימן אזהרה ענק. זו ההוכחה החיה, הברורה מכולן, שמישהו פה לגמרי חי באילוז'.
נא להמתין לטעינת התגובות
