בלי חלומות: ילדי אוגנדה מחפשים מודל לחיקוי
באוגנדה אין מנהיגות חיובית ולתוך המחסור הקריטי הזה נולד הילד האוגנדי הממוצע, שבמקום לטוות חלומות נאלץ לבלות את יומו במטרה אחת פשוטה - למלא כל צורך בעתו
את סיפורו של הנשיא האמריקאי החדש, כמו אפריקאים רבים, היא פיסלה מחדש ביד חופשית: בלב בוער היא מספרת לחברותיה כיצד גדל אובמה בקניה השכנה עד שהחליט לנסוע ולכבוש את המעצמה האמריקאית, וכיצד זו, בתגובה, נפלה שדודה לרגליו.
סיפור הגבורה שבפיה מזדעזע כולו כאשר הוא פוגש את המציאות, ורייצ'ל משפילה מבט, נבגדת. מילא, שיגידו שאמא שלו לבנה. אבל אל תגידו לה שאובמה לא נולד באפריקה. את שותפות הגורל הזו, שנדמה לה שהיא ואובמה חולקים, היא לא מוכנה שייקחו לה.
אין איש בנמצא, גם לא בפחונים הצפופים ביותר בחלקים החבולים של הכפר, שאינו מכיר בגאווה סיפור כזה או אחר על הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית. כשזה מגיע לאובמה, הכפר הגלובלי מתכווץ פתאום לגודל של ביצה, וכולם, ישראלים, אמריקאים ואוגנדים, חולקים לפתע את אותם הרגעים.
את הסיפורים הללו, כולם מהסוג שמרווה את הנפש האוגנדית בגאווה אדירה, רייצ'ל שומרת כנשק סודי, כמקור כח. מפסגת שנותיה הספיקה הנערה האוגנדית למאוס בכפר שמשמש לה
במהלך שיעור אנגלית מאולתר במוסך של המרכז, כאשר אני שואלת אותה מה בכל זאת טוב בקאזו, היא משתתקת ומושכת כתפיים. עשר דקות אחר כך היא תיזכר ותקפוץ ממקומה. טוב שקאזו קרוב לעיר, היא תגיד, מרוצה. ככה קל יותר לצאת. כך הדרך לאמריקה הולכת ומתקצרת.
המציאות האוגנדית לוקה בחסר בכל הנוגע לדמויות חיוביות לחיקוי ולהשראה. אפילו אידי אמין, העריץ המיתולוגי של אוגנדה שדם רב נספג במדיו, מעורר רגשות אוהדים בקרב הציבור, במציאות שבה קשה למצוא דוגמה אחרת.
וכך, אל תוך המחסור הקריטי במנהיגות חיובית, נולד הילד האוגנדי הממוצע, שבמקום לטוות חלומות ולתכנן תוכניות מבלה את יומו במטרה פשוטה – למלא כל צורך בעתו.
במקום שבו אנשים חיים מהזריחה לשקיעה, עם קוצר ראייה חמור בכל הנוגע לטווח הארוך, דמותו של הנשיא האמריקאי מהווה תפנית: לפתע, יש מישהו לשאת אליו עיניים, יש מישהו לעקוב אחרי הצלחתו, יש מישהו שפתאום אפשר לרצות להיות כמוהו.
כאשר נער הכפר המרוד עם הבוץ על הידיים והמרצה המעונב והזקוף מהעיר נושאים עיניים אל אותה הדמות, מגלים באותו אדם מודל לזיהוי, מודל לחיקוי. אז משהו בפערים התהומיים של אוגנדה מתרכך מעט, והרווח הנצחי בין שתי הגדות מצטמצם, גם אם בסנטימטר בודד נוסף.
אז כן, בשביל אנשים מסוימים אובמה הוא סוכן סמוי של האומות האפריקאיות שנשלח להשתלט על התרבות הלבנה. אבל בסוף היום, רגע לפני שהיא עוצמת עיניים, רייצ'ל חושבת כיצד תהפוך גם היא לברק אובמה. ואם ילד אחד יגיע רחוק יותר רק כי ראה את דמותו של אובמה מול עיניו, אז מה זה משנה מאין הגיע והיכן נולד.
קשה לעקוב אחרי פוליטיקה מאפריקה, אפילו אחרי המתחדש בבית הלבן. אבל מתוך הרחובות הקטנים של קאזו ברור שגם אם אובמה ינחל כישלון צורב, הרי שרק מעצם היותו האזרח מספר אחת של ארצות הברית – ילדי אפריקה כבר קיבלו מתנה בלתי נתפסת. הם קיבלו השראה, משהו לשאוף אליו, חומר לחלום עליו, ולפעמים אלה נדמים לדברים שחסרים כאן יותר מכל.
נא להמתין לטעינת התגובות
