פינת הפסיכולוגית: שובר הכלים
מה עושים כשהילד עוזב בהפגנתיות משחק עם חברים, הולך הביתה, מסתגר בחדרו ושוקע בכעס?
"כדי לעזור לבנכם להתמודד ביעילות רבה יותר עם מצוקותיו, יש לבדוק אם תגובות היו דומות גם בגיל צעיר יותר", מסבירה ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית. "אם יש לו אחים - אם מגיב כך גם לאחר אכזבה מהם, ואם הוא דומה בתגובותיו לאחד מהוריו.
בן 11, כמו ילד קטן. צילום: Pat Castaldo , CC BY
"במקביל, יש להעריך את תפקודו הרגשי בתחומים נוספים, כיוון שנראה שהוא פועל ברמה נמוכה לגילו. תגובות ילדותיות אלו עלולות לגרור תגובה חברתית פוגעת מצד ילדים אחרים. להערכתי, כדאי להפנותו לטיפול מקצועי, כיוון שהוא נמצא על סף ההתבגרות, תקופה שבה יש חשיבות גדולה לקשר החברתי, וגם משום שתגובתו לא תואמת את המצופה מגילו.
"עומדות בפניכם כמה אפשרויות לטיפול: טיפול אינדיבידואלי, שבמהלכו יעזרו לבנכם להיות מודע לגורמים לסערת הרגשות שאותה הוא חווה במצבים שתיארתם, תוך דיון משותף באפשרויות תגובה אחרות. אפשרי גם טיפול בכם, שבו ייבחן קשר הגומלין המשפחתי וייבדק מה בתקשורת המשפחתית עודד תגובות כאלה. גם אתם תקבלו כלים שיסייעו לכם להגיב להתפרצויות הבכי ולהסתגרות. אפשר גם לשלב טיפול בילד עם הדרכת הורים לסירוגין.
"דרך התערבות נוספת היא טיפול קבוצתי של בנכם עם ילדים בגיל דומה, או ילדים עם קשיים דומים לשלו. תוך כדי המגע הבין-אישי הוא ילמד להגיב באופן אחר לתסכולים חברתיים ויקבל משוב לגבי הדרך בה הוא מתמודד. הגבול מתי משפחה יכולה להתמודד ללא עזרה מקצועית ומתי לא, הוא דק, אך במקרה שתיארתם לא כדאי לדחות את הפנייה, בגלל נתוני הגיל, ובגלל המצוקה שלו ושלכם".
אובדי עצות? כתבו אלינו
שאלות ניתן להפנות
במייל לכתובת: horim3@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
