פינת הפסיכולוגית: אחים במריבה
מה עושים עם אח שמכה את אחותו על בסיס קבוע? הנה כמה אסטרטגיות לפעולה
מכות בין אחים לא נחשבות לתופעה מדאיגה בהכרח, אלא למרכיב אחד של מגע גומלין בין אחים. מכות בין אחים נחשבות לתופעה מדאיגה כאשר זוהי דרך התקשורת העיקרית; כאשר המכות מסכנות את המוכה; כאשר תמיד אחד הוא המכה והשני מוכה; כאשר המוכה מזעיק מיד את ההורים, עוד בשלב ראשוני של הסכסוך ולא מנסה להסתדר ללא עזרה.
אחים במריבה. צילום: Sharon Mollerus, CC BY
אחים מכים זה את זה גם כדי לגרום להתערבות הורים ביניהם, ולעתים קרובות הם לא מכים בהעדרם. לעיתים גם המוכה גורר את אחיו להכות אותו על ידי שימוש בפרובוקציה, כדי שההורים יתערבו לטובתו. בדרך כלל, ההורה מתערב לטובת המוכה, אם כי לא בהכרח בצדק. אלימות מצד ילד אחד יכולה לבטא גם תחושת קיפוח מצד ההורים.
מה עושים?
- משתדלים לא להתערב אלא אם כן מדובר באלימות מסוכנת ")תסתדרו ביניכם," "שכל אחד ילך לחדרו.("
- אם ההורה לא יכול לשאת את התוקפנות, יש להפריד בין הנצים ופחות לנקוט שיטות של בית דין שדה שקובע מי אשם ומי זכאי. ניתן לדרוש מהילדים, לאחר שהם נרגעים, לנהל דו שיח ביניהם סביב השאלה כיצד לפתור את אי ההסכמה, בלי שההורים יתערבו לצד אחד מהם.
- קביעת חוקים ברורים מקטינה את הסיכוי לאלימות, ולעתים יש מקום לקבוע חוקים ברורים ביחסים בין אחים כדי למנוע מריבות, כולל מכות. למשל: תורנות ליד המחשב או הטלוויזיה, הטלת איסור על ילד להיכנס לחדר אחיו אם הוא מתנגד ועוד.
- אם ילד מגיב באלימות לתחושה שההורה מעדיף את אחיו, יש לערוך בדק בית יסודי במשפחה. גם תחושת קיפוח סובייקטיבית ראויה להתייחסות בכובד ראש.
נא להמתין לטעינת התגובות
