ליסבון עם הדגים: מן הפח אל הפחית
לאן נעלמו הימים היפים של האוניברסיטה, עת היינו אוכלים לפת כדי לשמור על עירנות, וחוגגים עם תחתונים על הראש לכבוד השנה החדשה. בקוימברה הימים האלה, מסתבר, לא עברו כל כך
מורגלים בפסטיבלים הרבים, בטקסים ובחגיגות שכל שנה מארגנת פה אגודת הסטודנטים, אצנו לברר במה אמורים הדברים הפעם. למדנו שהקוימבריאנים הצעירים מציינים את פסטיבל הפחיות, לכבוד תחילת שנת הלימודים האקדמית, או כפי שזה בפיהם: פשטה דאש לאטאש (Festa das latas).
רופאי השיניים מפצירים בכם לנקות את שיניכם צילום: זוהר ומיכל
אז נכון שכבר לפני שלוש מאות שנה בוטלו הטקסים המאורגנים הללו בכל אירופה עקב היותם נוטים לגלוש להתעללות בתלמידים החדשים וניצול כוחם של התלמידים הותיקים, אולם דווקא הפורטוגזים התעקשו לשמר את המסורת, וכל המרבה להשפיל את החדשים - הרי זה משובח, והכל ברוח מאוד מאוד טובה, כמובן.
עיקרה של המסורת הינם שמונה ימים של מסיבות, אלכוהול, הופעות רוק ומסיבות ריקודים עד אור הבוקר בכיכובם של התלמידים החדשים שזו להם השנה הראשונה באוניברסיטה. לכל תלמיד חדש מתמנה "סנדק" או "סנדקית" מבין תלמידי השנה השניה, שעוזרים להם להתאקלם (ומתעללים בהם רק קצת). החדשים לא שוכחים שבשנה הבאה הם יזכו לנקום בטירונים.
צעירי הפקולטה לכלכלה עושים רעש צילום: זוהר ומיכל
שיא הפסטיבל מגיע ביום האחרון שלו, אז מתקיים מצעד ה-Latada ("הפחיאדה"). בתחילת היום, כמקובל מזה שנים, מורים הסנדקים לכל החדשים ללכת לשוק הירקות "דון פדרו החמישי" ולרכוש לעצמם לפת אחת, אשר תספק להם מזון ואנרגיה במהלך יום (וליל) החגיגות המפרך.
אלפי הסטודנטים החדשים צועדים ברחובות העיר כשהם לבושים במיטב המחלצות אותן הנחו אותם הותיקים להכין מבעוד מועד, בדרך כלל בגדי תינוקות, חיתולי בד, מוצצי ענק תלויים על הצואר, תחתונים על הראש וסירי-לילה ביד.
בנוסף, כל תלמיד חדש מעוטר בשרשרת ארוכה של פחיות משקה ריקות הקשורות לרגליו ועושות רעש גדול כשהולכים. בהתאם לדמיונם של הותיקים, התלמידים החדשים גם נושאים שלטים וסיסמאות הומוריסטיות נגד מורים מסוימים, האוניברסיטה ומנהיגי המדינה.
התלמידים צועדים בקבוצות על-פי שיוך הפקולטה,
כאשר תלבושת כל קבוצה היא בצבע של הפקולטה, שרים במלוא גרונם שירי נאצה על הפקולטות האחרות, עושים המון רעש, שותים בירה לרוב ונהנים המון.
לאחר צעידה של כמה שעות, נחיל האדם ספוג האלכוהול והמצווח קשות מגיע לנהר המונדגו שעובר בלב העיר, והסנדקים "מטבילים" את התלמידים החדשים במימיו, ועל ידי כך מקבלים אותם לאחוות הסטודנטים.
לאחר מכן, כל סנדק מקבל את ה-Grelo שלו - סרט רשמי בצבעי הפקולטה, אותו הוא יצמיד לתיק שלו (וישרוף בסוף שנת הלימודים האחרונה, בפסטיבל ענק האורך 8 ימים ונקרא Queima das fitas, "שריפת הסרטים"). בשלב זה של הפסטיבל, השמש כבר ירדה, האנרגיות של החברס המתודלקים בכל טוב מרקיעות שחקים, והאופי הסמי-מאורגן של המצעד מתפוגג לכדי מסיבת האוס ענקית עד אור הבוקר, באוהל הגדול שהוקם לכבודם על גדת הנהר.
נא להמתין לטעינת התגובות
