מה קורה כשחבורת נשים עירומות עומדת יחד?
רזה ושמנה, נערית ואימהית, מוחצנת ומופנמת, משוחררת וביישנית, צעירה וזקנה – פניה הרבים של הנשיות מתגלים במלואם כשקבוצת נשים נמצאת יחד בעירום, וכולן נראות לפתע יפות מאוד. איריס יוטבת
אך נניח לכל ההנחות המוקדמות, על אשה ועל גבר, על זכריות ועל נקביות, ונביט במציאות, בעובדות החיים. אנחנו שונים זה מזה. לנו יש שדיים, לרוב הגברים - אין. לנו יש פות, נרתיק ורחם, לגברים יש פין ואשכים. הגברים מגדלים שׂיער על פניהם, לרובנו אין כזה. לנו יש וסת, לגברים אין. אנחנו יולדות ומגדלות בני אדם חדשים, הגברים שותפים בדרך שונה ליצירתם ולגידולם. המערכות ההורמונליות שלנו שונות זו מזו ומתוך כך גם מערכות פיזיולוגיות, נפשיות ומוחיות, מן הסתם. אילו נקלענו לאי בודד, ללא מותרות העידן המודרני וללא האפשרויות שבידינו לטשטוש השוני בין המינים, תוך חודש-חודשיים היה ברור מאד מיהו מי ומיהי מה.
במאה העשרים נולדה מגמת טשטוש ההבדלים בין המינים, שתפקידה לאפשר לנשים מקום בחברה הגברית, אלא שכמנהגן של תנועות לשינוי, היא פנתה לקיצוניות, והקיצוניות עוררה גם התנגדות. הפמיניזם הראשוני נראה היום "זכרי" מדי, תוקפני, לא חושני. מובילות התנועה הפמיניסטית, שכיום הן נשים בוגרות בשנים, הבינו את הצורך במיתון עמדות וכיום הן "עושות חושבות" ומאפשרות את מיזוג ההצלחות החברתיות בתחום מעמד האשה עם הנשיות כפי שהיא. אף על פי כן, עלינו לזכור שהדברים אמורים בנשים המערביות, שכן בעולם המוסלמי ובאפריקה עדיין הנשים נתונות להגבלות אין-ספור ולאלימות מתמשכת.
מהי ה"נשיות"? האם היא מתבטאת בחנחון ובגנדרנות? במראה מסוים או בלבוש מסוים? ברכּוּת אימהית? בהסכמה אילמת? בתשומת לב לדברים מסוימים? בחוסר תחרותיות? בפיתוי חושני? כשאשה או גבר אומרים על מישהי שהיא נשית או לא נשית, האם יש עקרונות אוניברסליים שהם מודדים אותה על פיהם או שמדובר בתחושה אישית מאוד?
כשאני מתבוננת בנשים אני רואה פנים כה רבות של נשיות - רזה ושמנה, נערית ואימהית, מוחצנת ומופנמת, משוחררת וביישנית, צעירה וזקנה, 'זרוקה' ומטופחת, צחקנית ושתקנית. מכלול הנשיות רב-הפנים מתגלה במלואו כשקבוצת נשים נמצאת יחד בעירום. כולן נראות לפתע יפות מאוד, נשיות מאוד. זהו חזיון משמעותי משום שהוא מביא כל אחת לכלל הבנה עמוקה - ואין משכנע ממראה עיניים - שכולנו נשיות כי כולנו נשים. גם לאשה רזה וגרמית בעלת לסת חזקה ותספורת נערית, גם לה יש פטמות ושׂיער ערווה מקורזל, המשדרים את נשיותה כשהיא עירומה. ואילו השמנות שבינינו כמעט תמיד מקבלות את המחמאות הרבות ביותר, על יפי נשיותן. נשים אוהבות נשים שמנות. רק שהשמנה לא תהיה אני...
ומהי התנהגות נשית באמת? האם פוליטיקאית או אשת עסקים המדברת בסגנון צבאי ובקול נמוך וחדגוני, בלי שמץ של חיוך - האם היא מתנהגת כך משום שאינה נשית או משום שהיא מאמינה שבדרך זאת ייחסו לדבריה ערך רב יותר ושכך תצליח יותר בעולם הגברים? האם אשה מצליחה חייבת להשתמש ב"כלי האדון" כדי לשרוד בעולם התחרותי?
אני רואה התכוונות שונה שמתחילה לצמוח בקרב נשים צעירות ובטוחות בעצמן. דור החלוצות "שכב על גדר-התיל" כדי שנשים מודרניות יוכלו לעבור בבטחה לצד האחר. חשנו זאת היטב בארץ אצל נשות דור הפלמ"ח בצניעות היתר, בהסתפקות במועט ובצמצום הטיפוח הנשי. ממש מביש היה למשוח את הציפורניים בלק, להסתפר במספרה, להתלבש בטעם, להשקיע בעצמך. היו דברים חשובים הרבה יותר.
כל זה התאים לאותם ימים. בשנים האחרונות, מיותר לציין, המצב שונה לחלוטין. אלא שתודעת הנשיות הרחיקה הרבה יותר מעבר לטיפוח חיצוני. כדי להתחרות בתפקידיו של הגבר, במעמדו ובמשכורתו, הנשים מוותרות על הרכות, על ההקשבה למחזוריות גופן, על קדושת מיניותן ועל תחושת השונות והייחוד שלהן. ולמרבה הצער אלה נטיות הגורמות לאשה לחוש עצובה, לא מסופקת, מתוסכלת, לכודה.
אני מאמינה שתהליך החזרה לנשיות, כמו כל תהליך, הוא בר שינוי ואורגני, כלומר הוא גדל מתוך עצמו. אני מאמינה בחוכמה הנשית שתמצא פתרונות אפשריים לדרך של גם וגם, במקום או-או. אני מאמינה שהגברים החכמים מחפשים גם הם את דרך הביניים, המאפשרת לגבר לתפקד כמצליחן וכאב וכבן זוג שותף.
כאשה - יש בך הכוח לשנות, לוותר על המיותר ולשפר את הקיים. הבחירה בידייך, כתמיד. כשם שיש דרכים שונות ללדת וכולן נכונות בעיני, כל עוד הן בחירתה של האשה, כך יש דרכים שונות לחיות, לעבוד, ליצור. כל דרך עשויה להוות מנוף לגדילה ולהצלחה.
אני מאמינה שכשאת ממוקדת היטב ביעדים שלך, המבטאים בבהירות את הייעוד שלך, תמגנטי אלייך את בני הברית שיסייעו לך במימוש היעדים הללו. כך קרה בחיי. דבר הוביל לדבר. מה שחשוב הוא לשים לב ולזהות את סדרת הקלפים שהמציאות מציעה לך ברגע מסוים, ולדעת להשתמש בקלפים הנכונים. לחוש את העתיד הנבנה ברגע הזה ולבחור את הצעדים הנכונים להווה.
כדי לדעת בדיוק את היעד שרוצים להגיע אליו, טוב לזהות ולהגדיר את מה שיש כעת, מה שחסר ומה שאפשרי. כדאי לפקוח את העיניים ולהתבונן במצב הקיים, בבהירות, בלי חשש מפתרונות חדשניים.
יש היום בעולם מורים ומורות רוחניים רבים העוסקים לעומק בשיתוף הפעולה הדינמי בין הנשיות לגבריות, ואני מאמינה שמסריהם מתחילים לחלחל לכל רבדי החיים - מן הבית, דרך הכלכלה ועד לפוליטיקה.
הנשיות התעוררה. אין להרדימה עוד. היא משמיעה את קולה ברכות ובחריפות, בשירים, בנאומים ובמעשים. היא מאפשרת לנשים לחוות את עצמן במלואן. היא עוברת כל גבול וכל מחסום ובעזרת התקשורת מגיעה לכל פינה בעולם. אשה מחזקת אשה, אשה מלמדת גבר.
הגברים הנאורים מבינים היטב שחכמת הנשיות נדרשת לעולם כיום כדי שנוכל להמשיך לחיות, להתפתח, לשמוח. האלף השלישי - הנשי - זה עתה החל, וההתחלה נראית טובה.
נשים אוהבות גברים, מעריכות אותם, רוצות בהם, זקוקות לחברתם ולשיתופם בחיים. למיעוט העוין יש פשוט קול עז. קבוצות עבודה וצוותי חשיבה מעורבים, מועצות זקנים וזקנות חכמים וחכמות, יפַתחו את המידור המדויק יותר - מה מתאים למי לעשות? על מה יהיה אחראי כל מין? לא יהיו מנצלים ומנוצלות, לא יהיו קרבנות ושולטים כוחניים, וילדינו האהובים יוכלו ללכת יד ביד, זכרים ונקבות, בשבילי היופי והשפע המקבלים השראה אוהבת מן העבר הרחוק, מתבונת ההווה, ומן האידיאלים של העתיד.
איריס יוטבת היא מחלוצות הלידה הטבעית בישראל והיוזמת של חגיגות "נשימא" - אירועי הנשים הראשונים בישראל, אירועים שהניחו את אבן הפינה להפקת פסטיבל נשים קבוע, פסטיבל שאקטי .
פסטיבל שאקטי, המתקיים זו הפעם השמינית, יתקיים השנה ב-19-21 ביוני בבית אורן שביערות הכרמל, בהשתתפות מיטב המורות הרוחניות. איריס יוטבת תנחה סדנא בנושא מכשפות ומרפאות: "מלילית עד חווה".
במוצ"ש הקרוב יתקיימו מעגלי שנים בכל רחבי הארץ. פרטים באתר
נא להמתין לטעינת התגובות
