שחררו את האגו הרומנטי
כדי באמת להתפתח מבחינה רוחנית כולנו צריכים לוותר על האשליה הגדולה ביותר: האמונה שבאמצעות קשר רומנטי עם "האחד המיוחד" או "האחת המיוחדת", נחווה את הקשר העמוק ביותר שניתן לחוות. אנדרו כהן עשה סדנה לנשים בלבד
אלה מכם שמודעים לכך שאני טיפוס רציני יעריכו את העובדה שסוף השבוע הזה היה ניצחון לא קטן. אני עובד על הפרויקט הזה של "שחרור האישה החדש" כבר יותר מחמש-עשרה שנים. המומנטום שנוצר בממד זה של הדבר שאותו אני מכנה "פרויקט היקום" מתפשט ומתחזק בנשים בכל רחבי העולם, ועל פי מה שאני שומע הוא ממשיך להתפשט ולהתחזק מאז הסדנה. באשר להקשר הפילוסופי של חקירה זו, הנה כמה מילים על היחס בין הארה למגדר.
אם הארה היא החוויה של תודעה מעבר לאגו, אז איך נראית התודעה הזו כשהיא מתבטאת באמצעות גברים ונשים פוסט-מודרניים? מה קורה לזהותנו, למבנים בסיסיים של האני כמו מגדר, כאשר אנו פוסעים מעבר לאגו? תמיד היה בלבול רב ביחס לשאלה הזו, וזה נכון במיוחד בתקופה ובהקשר תרבותי בהם כה רבים מאיתנו לא יודעים בבירור מה אמורים להיות קווי המתאר של הזהות הגברית או הנשית. בתהליך ההתפתחות של גברים ונשים מתפקידים מסורתיים לתפקידים פוסט-מסורתיים בתרבות, בדת ובחברה, ציוני הדרך שעד כה הנחו אותנו לגבי משמעות היותנו גבר או אישה הפכו פחות ופחות ברורים, להוציא מספר הבחנות בסיסיות ביותר. ולאלה מאיתנו שמנסים ליצור שלבים חדשים באבולוציה של התודעה והתרבות, השטח הלא-ממופה הזה הוא בדיוק המקום שבו אנחנו בוחרים לחיות. אם כך, מהי המשמעות של
כדי שגברים ונשים יוכלו לגלם פוטנציאלים חדשים בתרבות, שיהיו מבוססים על חוויה רוחנית ועל רציונאליות עמוקה, עלינו לבחון שאלות רבות בנוגע לתפקידי המגדר המסורתיים. במצבנו הלא-מואר אנחנו כל כך עיוורים ולא מודעים לאמונות העמוקות שלנו ביחס לזהות מגדרית ולמיניות, שאם לא נעשה מאמץ עצום, באופן אישי וקולקטיבי, להטיל אור על הממדים הבסיסיים האלה של מי שאנחנו, קשה להניח שנצליח להשיג הישגים משמעותיים ביצירת אפשרויות חדשות ויותר מוארות בשביל גברים ונשים בחוד החנית. מין ותפקידי מגדר הם כל כך בסיסיים לתחושת ה"אני" שלנו!
מזה זמן רב אני מרגיש שכדי שגברים ונשים יצליחו באמת להגשים את הפוטנציאל המופלא של תרבות רוחנית חדשה מעבר לאינדיבידואליזם, לנרקיסים ולניהיליזם, הצעד הראשון והחיוני ביותר שעליהם לנקוט בו הוא לוותר על האשליה הגדולה ביותר בפינה הזו של שביל החלב. מהי האשליה הזו? היא הפרה הקדושה האולטימטיבית של תקופתנו ושל תרבותנו: האמונה שבאמצעות קשר רומנטי עם "האחד המיוחד" או "האחת המיוחדת", נחווה את הקשר העמוק ביותר לחיים שניתן לחוות. אני מדבר על התעלות מעבר לאמונה שניתן למצוא חיבור רוחני ואושר מושלם בחיבוק הרומנטי והמיני.
לרוב בני האדם קשה מאוד לשמוע את המסר הזה: שלמרות שהחוויה של ההבטחה הרומנטית היא, לעיתים קרובות, כל כך מהממת, ההבטחה אינה מתממשת! אני קורא לכך "הבטחת השלמות", והבודהיסטים קוראים לכך "האשליה הגדולה". הבטחת השלמות היא האשליה שניתן למצוא אושר או מלאות רוחנית עמוקה ובסיסית בקוטביות המחשמלת של המשיכה המינית. ברגעים היותר-מפוכחים שלנו רובנו נודה כי ההבטחה הזו מוגשמת רק לעתים נדירות ואפילו כשהיא מוגשמת, רק לעתים נדירות היא מתמשכת. ובכל זאת, אפילו כשאנחנו מזדקנים, אנחנו מסרבים לוותר על האמונה שיום אחד נפגוש באדם שיגשים את כל תקוותינו וכל חלומותינו.
אני לא נגד מין - ההפך הוא הנכון: אני עצמי נשוי כבר יותר מעשרים שנה. אבל אין לכם מושג כמה הרבה אנשים פירשו את הדברים שאמרתי בנושא זה שלא כהלכה. אני רוצה לומר משהו מאוד פשוט והוא, שבהקשר תרבותי פוסט-מודרני שהוא חילוני, חומרני, חסר נשמה ונטול אלוהים, האינטימיות המינית זכתה, מסיבות ברורות, למעמד של כמעט-קדוּשה. לרבים מדי מאיתנו זוהי הסיטואציה היחידה שבה אנו חווים אינטימיות כלשהי...
כשאנחנו מתחילים לראות מבעד להבטחת השלמות, אנחנו חווים שחרור ברמה העמוקה ביותר של הווייתנו. ורק אז אנחנו נמצאים סוף-סוף בעמדה שבה אנחנו יכולים לגלות מהי באמת אינטימיות רוחנית או אחדות אקסטאטית מעבר לאגו או לגבולות ה"אני".
כפי שאני רואה זאת, התפתחות האני הפוסט-מודרני מעבר לאגו ביחס לזהות מגדרית פירושה בראש ובראשונה שהתשוקה האנושית שלנו לאינטימיות אינה מעוגנת עוד בדחף המיני או מוגבלת אליו. בהקשר של הארה, אנו מגלים שהתודעה עצמה היא המקור לאינטימיות מוחלטת – ולתודעה אין מגדר! ומעבר לכך, פירוש הדבר שהאגו שלנו חדל להיות מזוהה בעוצמה רבה עם העובדה האקראית של המגדר או המיניות שלנו.
אם אנחנו מעוניינים ליצור מבנים חדשים, שטרם הוגדרו, בתרבות ובתודעה, עלינו להתאמץ ולגלות לא רק מי אנחנו ומי היינו, אלא חשוב מכך, מי אנחנו רוצים להיות, כגברים חופשיים וכנשים חופשיות. וזו משימה לא קטנה. המגדר שלנו והזהות המינית שלנו קשורים הדוקות לדימוי העצמי שלנו. כדי שהדימוי הזה יהפוך להיות מודע, ואפילו מואר, עלינו להתחיל, לאט אך בבטחה, בתהליך המאתגר והנועז של היחלצות מההזדהות עם רעיונות לגבי עצמנו שפשוט כבר אינם תקפים ביחס לעתיד שברצוננו ליצור.
רק כאשר האגו שלנו חדל להזדהות בעוצמה כה רבה עם העובדה האקראית של מגדר, יוכל ביטוי חף מאגו של טבענו המגדרי להתגלות, אולי בפעם הראשונה. זה משמעותי במיוחד עבור אלה מאיתנו שחשים מחויבות להתעלות מעבר לבלבול הפוסט-קונבנציונאלי לעבר בהירות פוסט-פוסט- קונבנציונאלית. זה משמעותי כי כעת, בפעם הראשונה בהיסטוריה, יכולים גם גברים וגם נשים לבחור איזה גברים ואיזה נשים ברצונם להיות. אנחנו נמצאים לראשונה במצב שבו אנו מסוגלים להמציא מחדש את זהותנו.
כאשר הגבריות או הנשיות שלנו אינם מונעים עוד על ידי אמונות מעורפלות ומוסכמות תרבותיות, אלא מונחים על ידי כוונה מודעת וברורה להתפתח, האפשרות ליצור תרבות חדשה הופכת לממשית – לא רק בין גברים ונשים, אלא בין גברים לגברים, ובין נשים לנשים. כאשר איננו מחפשים עוד את האינטימיות המשמעותית ביותר בחיבוק המיני והרומנטי, יכולים להיווצר בינינו ממדים חדשים של שקיפות ואינטימיות.
בעבודת ההוראה שלי גיליתי שהדבר שמזרז את החוויה הזו של אינטימיות חפה מאגו יותר מכל הוא כשגברים ונשים חוברים יחדיו עם בני המגדר שלהם בכוונה ממוקדת להיפגש מעבר לכל רעיון של הבדלים. בהיעדר אפילו שמץ מתח מיני, מתגלה הנוכחות השורה-בכל של הווייתנו האינסופית והריקה, או של התודעה עצמה, כבסיס ליחסים בינינו. כאשר נשים חוברות יחד עם נשים אחרות, מעבר לאגו, הן יכולות לחוות דרגה של אמון וחופש מהתעסקות-עצמית במידה שלא תיתכן כמעט בנוכחותם של גברים. ובדומה, כאשר גברים חוברים יחד עם גברים אחרים, יכולים לצמוח ביניהם אותה אינטימיות אקסטאטית ואמון מושלם.
בחוגים רוחניים, גברים ונשים חוברים יחדיו, בדרך כלל, רק כדי להאדיר את עובדת המגדר או לתת לה נופך רומנטי. אני מדבר על משהו שונה לגמרי. המעניין הוא שרק כאשר תחושת האני שלנו חדלה להזדהות עם העובדה האקראית של ההבדל – באמצעות הרפיה של המתח, שנובע מהאגו, ושל התעסקות-עצמית –הפוטנציאל לביטוי חף מאגו של מגדר יכול להתגלות. כאשר גברים עם גברים, ונשים עם נשים, מחויבים לחבור יחד עם בני המגדר שלהם מעבר לאגו, יכולים עצם התפיסה והביטוי של מגדר להתפתח. רק אז יוכלו סוף-סוף גברים ונשים לפגוש זה בזה על קרקע חדשה לגמרי, קרקע שעוד לא הייתה קיימת מעולם.
לוידיאו מהסדנה לשחרור האישה החדש
נא להמתין לטעינת התגובות
