פסגת הפחד
אין קיצורי דרך - עד שלא תבינו מה עומד מאחורי העובדה שאתם דוחים אנשים על ימין ועל שמאל, לא תצליחו לפתח אינטימיות. יועצת הדייטינג שלנו מסבירה. חלק ב'
כשהתחלנו לחקור את העניין, גילינו את הפחד. פחד שגורם לנו לעשות דברים שלא תכננו, להגיב באופן שלא משרת את הצרכים העמוקים יותר שלנו - צרכים הקשורים לאהבה והתנסות.
אנחנו רוצים להיות אהובים. יותר מזה, אנחנו זקוקים לכך מטבענו. למשל, תינוקות ובעלי חיים קטנים אצל היונקים זוכים להמון התנהגויות שונות של הפגנת אהבה ממי שמגדל אותם. ישנו מחקר שתוצאותיו מדגימות את העניין הזה בצורה מדהימה: תינוקות שקיבלו מזון, החלפות וטיפול טכני זהה, אך לא קיבלו אהבה, ליטופים ומגע, מתו.
גם בקרב קופים העלה הניסוי הזה תוצאות דומות. כולם העדיפו לינוק מבקבוק על בובת פרווה (שלפחות מזכירה במשהו מגע אם) ולא מבובה רגילה. הכי חשוב – אפילו אם הם הוחזרו לאמהותיהם מאוחר יותר, הם הראו פיגור סביבתי ענק, וחוסר יכולת לתפקד בחברה או כהורים (מעלה תהיות, לא?).
ככה שיחסית ליצורים שזקוקים ואפילו חייבים לקבל אהבה, חייבים להודות שאנחנו מייצרים המון מכשולים שמונעים מאיתנו חום ואינטימיות. ובמקרה של מיקה - כמו במקרים רבים אחרים - המקור הוא הפחד.
ולמה הפחד הוא כל כך רע? כי הוא לא מאפשר לכם לחוות את עצמכם, לחוות התנסויות וכך לצבור בטחון אמיתי לגבי זהות עצמית. אסביר באמצעות דוגמא קצת שונה. הפחד הוא כמו אימא שתלטנית.
האימא רוצה מאוד לשלוט בעולמו של הילד. לדעתה, היא עושה את זה בשביל להגן על הילד ולבנות לו לחיות חיים מוגנים ורגועים. אבל כשהאימא עושה מאמצים כדי לחסום כל גירוי שאינו בשליטתה או שלא אושר על ידה, היא לא מבינה שהיא בעצם מסרסת את הילד.
היא גורמת לילד ללמוד שאי אפשר לסמוך עליו, אחרת לא היו עושים כל דבר במקומו. הוא לומד שהוא כנראה לא ממש חכם/חזק/טוב/מבין – כי אחרת, למה מישהו עוצמתי כמו אימא טורח לעשות בשבילו את כל הדברים האלה? וככה, הוא לעולם לא יטפס על עץ ויבין שהוא יכול, לעולם לא ילך מכות ויבין את כוחו האמיתי, לעולם לא יחלוק על רעיון של מישהו מוערך ויבין את יכולתו או כוחו המילוליים.
המנגנון שמפעיל את האימא השתלטנית הוא בדיוק אותו המנגנון שמפעיל את הפחד: הצורך שלנו להיות במקום שאנחנו מכירים. הפחד הוא בעצם מין אימא כוחנית שמשתלטת לנו על התודעה, בשם הפחד משינוי, מלהיות
וכמו אותה אימא שתלטנית, שבשם ההגנה לא מאפשרת לבנה לחוות את העולם ולהכיר בכוחו, ככה מיקה בוחרת כל פעם מחדש להתאכזב מעוד מישהו. במקום לבחור לזרום, ליהנות, לחוות, לראות, היא בוחרת לשלוט.
ותדעו לכם תמיד, שבמקום שבו חשתם צורך בשליטה, חפשו מיד את הפחד. הוא שם. למרות שנדמה לה שאין לה שום שליטה על המצב, ושהיא לא אשמה שהוא פתאום הפסיק למצוא חן בעיניה, מיקה החלה לגלות שיש סיבה שעומדת מאחורי כל הוויתורים האלה. בכל פעם שהיא ויתרה על עוד התנסות מעניינת, מילא אותה הפחד שלה בתחושת שלווה - הנה, הכול נרגע, הכול בסדר.
אבל כשהתחושה הזאת מתחילה להתקלף, עולה שוב התחושה המטרידה יותר. שהיא לא נאהבת. שאין לה עם מי לחלוק. שהיא לבד. ורק אם היא תפנים את הלקח שלה, תרים ראש ותגיד לפחד ללכת, היא תוכל להרגיש חזקה מספיק בשביל לטפס על עצים, ללכת מכות, וכמובן, לאהוב.
אסתה ברודצקי קאופמן, אימון אישי לדייטינג ולזוגיות. לשאלות: esta@estacoaching.com
נא להמתין לטעינת התגובות
