אמריקן איידול 8: מסיבת הפתעה
גם אחרי שמונה שנים, אמריקן איידול מסוגלת להפתיע: עם מנטור מצויין, עם ערב הופעות כמעט מושלם, ועם מועמד להדחה שאף אחד לא ציפה. וגם: מה סיימון באמת חושב על אדם
אני יודעת שזה יישמע מוזר, אבל איזה מזל יש לאדם למברט שהוא היה בין המועמדים להדחה השבוע. בזכות זה, הוא יגיע לגמר וכנראה באמת יזכה בתחרות השנה. וזה מצריך הסבר.
מדי פעם מגיע לאמריקן איידול מועמד שלא רק הופך למוביל בשלבים המוקדמים, אלא גם מצטיין תוכנית אחר תוכנית. מלינדה דוליטל וכריס דאוטרי הם הדוגמה הטובה ביותר לכך שלפעמים, יש דבר כזה טוב מדי. שניהם נראו מועמדים ודאים לנצחון בעונה שלהם (עונה 5 במקרה של דאוטרי ו-6 במקרה של דוליטל) והיו הפייבוריטים של הקהל והמדיה כאחד.
אלא שהשניים הצטיינו מוקדם מדי, ובשלב מסויים, הם הפסיקו להיתפס כחלק מהתחרות. שילוב של שאננות יתר מצד הצופים ותחרות צמודה בין המתמודדים האחרים גרמה לכך שגם מלינדה וגם כריס הודחו במפתיע – מלינדה בחצי הגמר, וכריס בטופ 4. ההדחות
בשבוע שעבר אמרתי שאמריקן איידול 8 הפכה לשתי תוכניות: התחרות מי יגיע לגמר, והאדם למברט שואו. במצב כזה, כשבו כל הצופים בטוחים שהניצחון של אדם בטוח ואפשר פשוט להירגע בכורסה וליהנות, אדם הופך לפגיע. והנה, הגיע השבוע, ואדם מצא את עצמו בתחתית.
אם זה לא היה קורה עכשיו, יש סיכוי שזה היה קורה בשבועיים הקרובים – בטופ 4 או 3 – ממש כמו למלינדה וכריס. ואז אדם היה הולך הביתה, רק בגלל שהמצביעים היו שאננים. ואילו עכשיו שזה קרה, אני משוכנעת שזה לא יקרה שוב: אמריקה קיבלה קריאת השכמה ממש בדקה ה-90, וההצבעות מעתה ידאגו להטיס אותו ישר לגמר.
כשמתמודד עוזב את אמריקן איידול, אני בדרך כלל מרגישה הקלה – בסך הכל, מתמודדים כמו ליל ראונדס או אנופ דסאי באמת שמיצו את שהותם בתוכנית, ולא מצאתי את עצמי מחכה לראות אותם שוב.
כשמאט הודח, חשבתי על זה שגם אם הקריירה המוזיקלית שלו תנסוק בעתיד, יעברו חודשים ושנים עד שאראה אותו שוב, וזה העציב אותי. שכן, עם כל העליות והירידות שלו, מאט עדיין היה בין המועמדים הבודדים שסיקרנו אותי, שחיכיתי לראות מה יעשה בכל שבוע, מה ישיר, איזה עיבוד יכין. ועכשיו הוא יחסר לי.
4. כריס אלן: אהבתי את התיאור של ג'יימי פוקס על כריס – הוא לא מתחרה באולימפיאדת הקולות, הוא רק כאן, מופיע, כמו שהוא. זה כריס. השבוע לא בלט במיוחד. ההופעה שלו היתה טובה – למעשה, כולם היו לפחות טובים, רק כמה הצטיינו יותר – אבל היא לא היתה זכורה במיוחד. העובדה שהגיע למקום השלישי בקרב המצביעים נראית לי נכונה: לכריס יש קהל נאמן מתחילת העונה ונראה לי שהקהל הזה נשאר נאמן רק לו.
בנוסף, התקליט שלו יהיה מורכב משירים שהוא עצמו כתב ועיבד - אולי יותר מכל בוגר איידול אחר לפניו. במובן הזה, הוא דומה לכריס דאוטרי (אם כי לא בסגנון). ובגלל זה, מוטב לכריס שינשור בחצי הגמר או בגמר. בוודאי שלא כדאי לו לנצח.
3. אליסון אירהיטה: זה היה השבוע הטוב ביותר של אליסון לטעמי, ולא מעט בזכות העצה שנתן לה ג'יימי פוקס (שכאמור, היה המנטור המצטיין של העונה). לראשונה מזה שבועות, הרגשתי את החיבור בין אליסון לשיר ששרה. לראשונה, התרגשתי ממנה – לא רק התפעלתי מהקול, או מהבגרות, אלא ממש התרגשתי ממנה ומהשיר ששרה.
אליסון ילדה. לא רק בגיל, אלא בכלל. הקול שלה, האיפור והלבוש גורמים לה להיראות מבוגרת מגילה, וכשהיא שרה שיר כמו Hot Stuff של דונה סאמר בעיבוד רוקיסטי אפל, אני זזה באי נוחות בכיסא, כי זה לא נראה לי אמיתי. השבוע, פוקס אמר לה: את צעירה מדי מכדיי לדעת מה זה להתאהב, אז תשירי את "מישהו שישמור עליי" כאילו זה היה על המשפחה שלך. וזה בדיוק מה שאליסון היתה צריכה: חיבור. משמעות.
2. אדם למברט: למרות שהסכסוך הישראלי-פלסטיני יותר קצר מהתו האחרון ההוא של אדם השבוע, ולמרות שההופעה של אדם היתה אחת הטובות שראיתי באמריקן איידול, החלטתי לשים את את אדם במקום השני משתי סיבות: האחת, הוא שוב עשה מעשה "טבעת האש" ונתן הופעה שלא מעט ישנאו. השניה, כי מישהו אחר היה קצת יותר מפתיע ממנו.
אבל כרגע נתמקד באדם. אם חשבתם שההופעה של אדם השבוע היתה טובה, תפרגנו לעצמכם האזנה מלאה של הקלטת הסטודיו שעשה לשיר הזה, "מרגיש טוב". ואם אתם מאלה שמאמינים שהקול של אדם הוא הטוב ביותר שנשמע באמריקן איידול אי פעם, תקשיבו במיוחד לקטע שמתחיל ב-1:20 באותה הקלטה.
באמת, אין דברים כאלה. לא באיידול ולא במוזיקה המודרנית בכלל. את השיר קניתי באייטיונס השבוע (בעצם, אני מוכרחה להודות שקניתי את כל חמשת השירים השבוע) ואני מתביישת לספר כמה פעמים כבר שמעתי אותו. בוא נאמר שזה דו-סיפרתי כרגע.
ההופעה של אדם היתה קברטית, הדוניסטית, עם טאץ' של דראג והרבה דרמה. היא גם היתה מהוקצעת לחלוטין – אורות הבמה, הירידה במדרגות, הלבוש, אפילו המבטים הסליזיים ששלח למצלמה. או כמו שאמר ידיד שראה את התוכנית לראשונה (אחרי שהכרחתי אותו): זה תחרות לחובבנים זה?
1. דני גוקי: מי שעוקב אחר הטור הזה העונה יודע שאני לא מחבבת את דני גוקי. מאז שהחל כמועמד הוודאי להגיע לגמר (אם לא לנצח) בשלבים המוקדמים, הפך דני לשאנן, מדושן מעונג, ומשעמם. אני מתקשה להיזכר בהופעה שלו שנהנתי ממנה (אולי PYT בשבוע מייקל ג'קסון) ובוודאי שאין לי שום חשק לראות אותו שוב ושוב, כמו שקורה לי לעיתים קרובות עם אדם או כריס או מאט.
אבל השבוע משהו קרה לדני. הוא בחר את השיר הנכון, הוא שר אותו באופן מושלם, והוא נתן הופעה. בפעם הראשונה, כמו שסיימון קאוול אמר לו, דני נראה כוכב. אז נכון, התקף הזעם שבו שר את "בגשם או בשמש" נתנו לשיר פרשנות קצת פחות רומנטית וקצת יותר אובססיבית (לא בטוחה שהייתי רוצה שמישהו יאהב אותי ככה בכל מצב!), אבל צריך להודות: דני היה פשוט מצויין השבוע.
◄ רק עוד שלושה שבועות לגמר, אתם קולטים??
◄ לראשונה מאז עונה 1 של אמריקן איידול, הטופ 5 שרו רק שיר אחד במקום שניים. התוצאה: רק 10 דקות של מוזיקה, מתוך 43 דקות תוכנית. בשביל זה הביאו שופטת רביעית?
◄ ואפרופו השופטת הרביעית: אני לא יכולה לסבול את סגנון הדיבור של קארה דיוגווארדי. זה לא מה שהיא אומרת, אלא איך. היא תמיד נראית לי כמו מישהי שמנסה לחקות סגנון דיבור שחור, עם תנודות ראש והגייה מקצבית. תרגיעי, קארה. את רק אמריקן ווייט טראש.
◄ טיילור היקס זכה באמריקן איידול. אני עדיין צריכה להגיד את זה בקול כדי להאמין.
◄ בקשה למפיקים: תשאירו את התזמורת באופן קבוע על הבמה. זה היה נהדר השבוע.
◄ ההופעה המשותפת של המתמודדים בתוכנית התוצאות היתה הטובה ביותר של העונה.
◄ בשבוע הבא סלאש, מ"רובים ושושנים", ידריך את המתמודדים בשבוע רוק. אחרי שירד על תוכניות ריאליטי כמו אמריקן איידול, סלאש אומר שהחליט להענות להזמנת המפיקים כי לראשונה יש בתוכנית מתמודדים שמעניינים אותו, וגם כי המפיקים הבטיחו לו יד חופשית בהדרכה. אני לא יכולה לחכות לראות את התוצאה.
◄ הוא חושב שאו אדם או דני ינצחו השנה. על העונה הנוכחית אמר: "המתמודדים מעניינים השנה, הם מוכשרים. אני חושב שעם הבחור הזה, אדם, הוא יכול להיות אחד הטובים שהיו לנו אי פעם – מבחינת יכולתו להפוך לכוכב פופ שימכור בכל העולם. אז מהבחינה הזו, זוהי אחת העונות האהובות עליי. הרבה יותר טובה מבשנה שעברה. בעונה הקודמת פשוט השתעממתי. לגמרי, לגמרי השתעממתי. זה היה כמו לשפוט קבוצה של רובוטים".
◄ הוא דווקא מחבב את קארה. "אני אוהב את העובדה שיש מישהי חדשה, ואני לומד לחבב אותה יותר ויותר ככל שהעונה נמשכת. אני מעט מודאג, עם זאת, שכל השיפוט לוקח הרבה יותר מדי זמן. ... אבל מה שקארה עשתה לפאולה, עם זאת, זה שהיא הפכה את פאולה ליותר רצינית. אני לא בטוח שזה דבר טוב!"
◄ הוא לא מוכן שפאולה תעזוב. "כל עוד אני בתוכנית, היא תהיה בתוכנית. אני לא יכול לעשות את התוכנית הזו בלי פאולה. או בלי ראנדי. כי אנחנו קבוצה וזה עובד. אנחנו מסתדרים נהדר – גם עם ריאן. כולם עושים עבודה מצויינת, ויש כימיה נהדרת ביננו. חוץ מזה, פאולה מצחיקה בטירוף. העובדה שהיא מתרגזת כל כך ומתחממת בקלות. לפעמים אני יושב שם, לוחש לה באוזן שטויות במהלך כל ההופעה – ממציא סיפורים על השיר בתקווה שהיא אחר כך תצטט את זה, ולפעמים זה מה שהיא עושה".
◄ הוא חושב שצריך לתת למתמודדים "שיר הצלה". "אנחנו צריכים לתת למתמודדים שיר הישרדות כזה – כלומר, אם הם במצב שהם צריכים לשיר להצלתם, אז יש להם בחירה של השיר האחד בעולם שהם היו רוצים לשיר כדי להרשים את השופטים, במקום שייאלצו לשיר שוב את אותו השיר שלמעשה הפיל אותם. אני חושב שזה רעיון טוב יותר. אולי נכניס את זה לתוכנית בשנה הבאה".
◄ הוא אוהב את "רוקדים עם כוכבים". "אני חושב שרוקדים עם כוכבים זו תוכנית מצויינת. ואני מקנא על כך שהפורמט לא שייך לי, כי זה פורמט שיכול לרוץ שנים. חוץ מהתוכנית הזו, אין הרבה בטלוויזיה שאני רואה. אני יותר מדי עצלן כדי לעקוב אחרי דרמות, אם כי אני די מחבב את 'הגברים משדרות מדיסון'. חוץ מזה, אני לא רואה הרבה הפקות שלוקחות סיכונים. אני לא רואה אנשים עושים מעשים קונטרוברסליים. אז אני משתעמם".
◄ הוא לא קונה דיסקים של בוגרי איידול. "אני לא יכול לעשות את זה. אם יש איזה שיר שמתנגן ברדיו ואני מחבב אותו, סבבה. אבל אני חושב שזה יהיה בעייתי אם הייתי נוהג בבוורלי הילס עם הגג הפתוח במכונית ושומע תקליט של טיילור היקס. זה היה בעייתי אם זה היה קורה".
◄ הוא מת שנשיא ארה"ב ברק אובמה יבקר באמריקן איידול. "הייתי שולח הזמנה כל יום לו חשבתי שזה יעזור. הייתי מת לראות אותו, את אישתו ואת הבנות שלו מבקרים בתוכנית. אני רק יכול לדמיין איך זה היה נראה. הוא כוכב רוק!"
גם אתה סיימון, גם אתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
