 |
הפועל ת"א שיתפה את שי אבוטבול שלא כחוק במשחק נגד בית"ר ירושלים. עד כאן, אין ויכוח. מכאן מתחילה הסאגה הקלאסית: מי אשם? ההתאחדות, הפועל עצמה, הקלדנית, או אולי הפקס הנצחי. הנקודה היא, כמובן, שזו לא הנקודה. הנקודה היא שמדובר במשהו שבהתאחדות (וכנראה לא רק) קצת שכחו: מדובר בספורט. זוכרים? ספורט. ובספורט יש כלל מכונן: כולם מצייתים לכללים. אם לא מצייתים לכללים, זה לא משחק, זו אנרכיה. לכן, עם כל הצער שבדבר, בית"ר ירושלים חייבת לזכות בניצחון טכני. הפועל ת"א היא העבריין. וגם אם נאמין להיתממות של ראשיה שטוענים שהם לא ידעו (ואם כך, אין ספק שזה מחדל שבגללו צריכים לעוף ראשים), הנקודה היא שהם שיתפו שחקן שלא כחוק. הם זכו, כמו שמקובל לומר בכדורגל, ביתרון שבא מעבירה. אם זה היה קורה בזירה האירופית, לא היתה שום בעיה. אם שם קבוצה משתפת שחקן שלא כחוק (כמו שראינו במקרה באדיר או במקרה של פאוק), את אף אחד לא מעניין אם הפקס מקולקל או אם יונת הדואר התאבדה: העונש אוטומטי. אצלנו, בגלל כל מיני פלפולי תקנון מגוחכים, אפשר להתחכם. ובאמת, אם הפועל תתעקש, יש להניח שהיא אכן תחמוק מעונש. אבל הפועל, לשם שינוי, לא צריכה להתעקש. להפך, היא צריכה להעמיד דוגמה. תעצרו רגע ותחשבו על זה: מצד אחד, איך תרגישו עם הנקודה הגנובה? מצד שני, איך תרגישו אם תתנהגו, לשם שינוי, כספורטאים? יש דברים יותר חשובים בספורט מאשר נקודה בודדת. להפועל ת"א נקרתה הזדמנות נדירה להזכיר את זה לכולנו. והפועל היא קבוצה שצריכה לדעת טוב מכולן איך דברים כאלה נגמרים: תראו איפה נמצאת היום בית-שאן.
|
 |
 |
 |
 |
|
|