הגנה מתחילה בהגנה
שגיא כהן בטוח שאפשר לשכוח מהיורו וטוען שמי שחושב רק על התוצאה, בסופו של דבר התוצאה צוחקת לו בפנים
ואמש ראינו כמה יפה זה עובד: השער הראשון נבע מהחזרת כדור אומללה של בלם, השער השני נבע מחור גדול של בן-חיים, שיצא ללחוץ באמצע את מודריץ' ושכח שמאחוריו יש רק בלם אחד. הגול השלישי נבע מכך ששני בלמי הנבחרת גם יחד לא הצליחו להגיע לחלוץ זריז, שבסך הכל עשה תנועה אלמנטרית של חלוץ, והגול הרביעי נכבש בגלל ששני הבלמים גם יחד פשוט התנדפו להם באוויר הלילה הצלול.
אז אפשר לטחון את הקלישאות הרגילות, שהגנה מתחילה בהתקפה, ושכל הנבחרת צריכה לעשות הגנה, וכל האמירות המחוכמות האלה, אבל הגנה, תסלחו לי על החדשנות, מתחילה דווקא בהגנה. והגנה לא היתה, וזה לא שלא הזהירו את קשטן: גם בשיחות פרטיות
אז עכשיו אפשר לנשק לשלום (ובשלב מוקדם) את התקוות לשחק ביורו, ואולי, באותה הזדמנות שנפרדים, גם עוד משהו. כי מה שנחשף אמש בר"ג היה יותר מאשר בעיות טקטיות או סדרי עדיפות קלוקלים. מה שנחשף אתמול היה תפישה מעוותת של המשחק. האופן שבו התוצאה התקדשה אצלנו בשנים האחרונות מעל לכל דבר אחר, נקם בנו את נקמתו המלאה.
הנבחרת עלתה ליתרון מוקדם, ובניסיון להגן עליו שכחה שצריך גם לשחק כדורגל. בונקר היסטרי, כזה שלא ראינו כאן מאז אמצע שנות התשעים, והכל כדי שניתן יהיה לסמן עוד הצלחה במבחן התוצאה. אז שני לקחים חשובים למדנו אתמול: הראשון, כשתהליך מצליח, לא מוכרחים לשנות רק בשביל לשנות. והשני, מי שחושב רק על התוצאה, בסופו של דבר התוצאה צוחקת לו בפנים.