שעת ריכוז
שגיא כהן חושש שהבלגן סביב הנבחרת גדול מדי, ומקווה שהשחקנים יוכיחו שהם מסוגלים להתעלות מעליו
עד היום הכדורגלן הישראלי לימד אותנו (לימד? השביע מרורים) שהוא לא מסוגל להתמודד רק עם שני מצבים: כשהולך, וכשלא הולך. כשהולך, זה נגמר בנערות ליווי, כשלא הולך, זה נגמר בסירובים ילדותיים ללחוץ ידיים. האם יכול להיות שנבחרת ישראל, אחרי טורניר שלם בלי הפסד, ואחרי נצחונות מול אסטוניה ואנדורה, ותיקו בר-מזל נגד
לאט לאט מתגנב החשש שהנבחרת שלנו, שאתמול התעסקה יותר במרגלים קרואטים מאשר בכדורגלנים קרואטים, מתחילה לגלות את כל הסימפטומים המוכרים והישנים של חוסר היכולת להתמודד עם הצלחה. יכול להיות שזו טעות אופטית, יכול להיות שבאמת השחקנים מרוכזים במשחק, ורק במשחק. אם כן: כל הכבוד להם. זו באמת קפיצת מדרגה, וזו תהיה הוכחה - אם עוד צריך כזו אחרי ההצלחות של הנבחרת הצעירה - שלמרות שהמסביב נשאר אותו מסביב קטנוני ומייגע, הכדורגלן הישראלי למד, סוף סוף, להפסיק לדשדש בבוץ.
יאללה, להתעלות. שחקני הנבחרת
צילום: עדי אבישי
נא להמתין לטעינת התגובות
