תוספת סיכון: אופים ואסתמה
קמח הוא מרכיב בסיסי בלחם אבל חלקיקיו עלולים להיות מתכון בטוח לאסתמה בקרב עובדים של מאפיות וטחנות קמח החשופים מדי יום
קוטר החלקיקים של קמח טחון נע בתחום של 1:90 מיקרומטר (מיליונית המטר). בעוד שהחלקיקים הגדולים שוקעים באף, בפה ובלוע ואינם מהווים סיכון בריאותי משמעותי, אחוז ניכר מהחלקיקים הקטנים מ-25 מיקרומטר שוקעים בסימפונות, בסימפוניות (צינורות אוויר עדינים של דרכי הנשימה התחתונות) ובריאות.

מאפיה. צילום ארכיון: יהונתן שאול
חשיפה ממושכת לחלקיקי קמח השוקעים בסימפונות עלולה לגרום להתפתחות אסתמה כמחלת מקצוע, או להחמרה של אסתמה קיימת. הגורמים למחלה הם, כנראה, חלבונים בעלי משקל מולקולרי גבוה הנמצאים בקמח.
השכיחות של מחלת מקצוע זו בקרב עובדי מאפיות וטחנות קמח נאמדת בשישה אחוזים והנפגעים הם, לרוב, עובדים החשופים לריכוזים גבוהים של אבק קמח. גם ריכוזים נמוכים של אבק קמח עלולים לגרום להתפתחות אסתמה אצל עובדים בעלי רגישות יתר.
אסתמה נגרמת על רקע התערבות במערכת החיסונית של הגוף, ומנגנון התפתחותה הוא כמנגנון ההתפתחות של אלרגיה. היא מאופיינת בחסימה של דרכי האוויר, הנגרמת מכיווץ מהיר של השרירים החלקים בסימפונות, ומתגובתיות יתר של הסימפונות. החסימה מופיעה לרוב כהתקפים, שעשויים להיגרם גם כתגובה מאוחרת לאחר סיום יום העבודה.
לאבחון המחלה מבצעים כמה בדיקות:
- תפקודי ריאות הבודקת את תקינות הוצאת האוויר מדרכי הנשימה.
- מעקב אחרי זרימת האוויר בדרכי הנשימה בשיא הנשיפה.
- מבחן תגר בו חושפים את העובד למחולל המחלה החשוד.
כדי לבסס את הקשר בין גורם תעסוקתי כמו קמח לבין התפתחות האסתמה מבצע הרופא תחקיר מקיף על אופי העבודה והחשיפה, רמות
החשיפה הסביבתיות והיסטוריה רפואית-תעסוקתית של העובד.
בתהליכי אפייה עשויות 90 אחוז מהתערובות להכיל קמח. שקילת קמח, הוספת הקמח כמרכיב בתערובת, ופעולות קימוח שונות של מוצרים, הם שלבי עבודה הגורמים לחשיפה תעסוקתית במאפיות. החשיפה מוגברת כאשר עבודת העובד והקימוח הם ידניים.
מה עושים?
מניעת פיזור - הגישה הטובה ביותר לצמצום החשיפה לקמח היא מניעתה על ידי מניעת פיזור אבק קמח באוויר באמצעות מיכון של תהליכים ולחילופין סגירה של מקור הפיזור.

אפילו ריכוז נמוך של אבק מסוכן. צילום: SXC
אמצעים להגנה אישית על דרכי הנשימה - עדיפים פחות ויעילותם תלויה בסוג האמצעי: אם ריכוז אבק הקמח באוויר הוא גבוה, "נשמית" חד-פעמית אינה מומלצת, במקרה זה רצוי להצטייד בברדס מחובר למפוח אישי שדרכו מסופק אוויר מסונן לנשימה.