תוספת סיכון: אנשים שחשופים לרעש חזק
אילו סכנות מחכות לכם במקום העבודה. והשבוע: חשיפה מוגזמת לרעש. ד"ר בני נגריס עם התשובות
מיק ג'אגר. קיבל כמה מיליונים על הסיכון. AP
"אחת הסיבות העיקריות לליקוי שמיעה היא חשיפה מוגזמת לרעש", מסביר ד"ר בני נגריס, מנהל השירות האודיולוגי, מרכז רפואי רבין - לקויי שמיעה. "מיליונים סובלים מבעיה זו הגורמת לירידה באיכות החיים, המלווה לעיתים בטינטון ")רעש באוזניים(" ובקשיים בתקשורת עם הסובבים. ישנם מקצועות בהם סביבת העבודה ואופייה מחייבים חשיפה לרעש, אבל חשיפה כזו קיימת לא רק במפעלי תעשייה. גם הנגנים הם קבוצת סיכון. ישנם תיאורים בספרות הרפואית על נזק שמיעתי גם בקרב נגני תזמורות מוזיקה קלאסית ובקרב מורים למוזיקה.
"הנגנים החשופים לרמות הגבוהות ביותר של רעש הם נגני כלי הנשיפה, בעיקר חצוצרה, ופחות נגני כלי מיתר. יש חשיבות רבה למיקום הכלים "המרעישים" בתוך התזמורת. למשל, אם כלי הנשיפה ממוקמים מאחור וקרובים לנגנים שעומדים לפניהם, הרי שאלו ייחשפו לעוצמת רעש ניכרת. זו הסיבה שבתזמורות הוגדלו המרחקים בין הכלים "המרעישים" לאחרים וכן הוצבו מדפי פלסטיק שקופים להקטנת החשיפה לרעש של שאר הנגנים.
"ליקויי שמיעה כתוצאה מרעש נגרמים כאשר האדם נחשף לרעש ממושך בעוצמה של 85 דציבל באופן קבוע במשך שמונה שעות ביום לפחות. אם נחשפים לעוצמה
הגבוהה בחמישה דציבל מהמותר, יש לקצר את זמן החשיפה בחצי, כלומר לארבע שעות ביום, על מנת למנוע נזק. עלייה בכל חמישה דציבל בעוצמה דורשת קיצור החשיפה ב־50 אחוז נוספים. בקרב החשופים לרעש ממושך, הפסקות קצרות הן בעלות ערך מגן ומאפשרות התאוששות חלקית של האוזן הפנימית.
"התפתחות נזק שמיעתי כתוצאה מחשיפה לרעש תלויה גם בנטייה אישית של כל אחד. ישנם תיאורים של הגברת הנזק בחשיפה לרעש אצל מעשנים וכן באם צורכים אלכוהול במקביל לחשיפה לרעש. חשיפה ממושכת לרעש "מוזיקלי" אינה בעיה של נגנים מקצועיים בלבד. אנו חשופים לרעש משמעותי גם בשעות הפנאי. בסביבה המודרנית אנו חשופים למה שמכונה "זיהום סביבתי קולי" שמקיף למשל משתמשי ,MP3 מתעמלי ספינינג עם מוזיקה רועשת, צופים בהופעות רוק ועוד.
"בדיוק כפי שהמודרניזציה הביאה חשיפה לזיהום סביבתי "רגיל" גם עוצמת הרעש לה אנו נחשפים בחיי היום יום גדולה מזו בעבר. בהתאם לזאת, השמיעה הממוצעת והמקובלת כתקינה היום, כפי שנקבעת ע"י איגוד השמיעה העולמי, גרועה במספר דציבלים מזו שנקבעה לפני כ-40 שנה!"
מה עושים?
הפתרון הוא בעיקרו במניעה מחשיפה לרעש. בקרב אנשים שמקום עבודתם מחייב חשיפה לרעש, חשוב לשמור על מספר כללים:
חשיפה מוגבלת: הגבלת שעות החשיפה לרעש למקסימום המותר.
הפסקות: הקפדה על הפסקות במהלך החשיפה.
מדידות רעש: מדידות חוזרות של עוצמת הרעש במקום העבודה.
בדיקות שמיעה: ביצוע בדיקות שמיעה שגרתיות.
אכיפת חוקים: הקפדה על חוקי המיגון מרעש במקומות עבודה.
שימוש באטמים: במידה ואפשר יש להשתמש באטמים המוכנסים לתוך תעלת השמע החיצונית המפחיתים את עצמת הרעש בכ-10dB . אוזניות להגנה חיצונית מפחיתות את עצמת הרעש בכ-.20dB
נא להמתין לטעינת התגובות
