אופניים

היסטוריה: רגע אחרי הטור דה פראנס, כשהשרירים עדיין כואבים, מגיעים הרוכבים
לעימות על המדליות האולימפיות. מדהים לראות כי עצם הזכייה בטור היוקרתי לא מבטיחה דבר במשחקים האולימפיים. 

ישנן חמש תחרויות: ספרינט אישי (מרוץ שבו גם לטקטיקה יש חשיבות, לא רק למהירות); ספרינט קבוצתי (שלישיית רוכבים מתחרה ראש בראש מול שלישייה אחרת); קיירין (שישה רוכבים מדוושים מאחורי אופנוע שמגביר את הקצב בהדרגה, כמו "מושך" באתלטיקה. שתי הקפות וחצי לסיום יורד האופנוע מהמסלול ומשאיר את הרוכבים להילחם עד קו הסיום).

מרוץ רדיפה קבוצתי (קרבות ראש בראש בין קבוצות של ארבעה, שמתחילים את המרוץ בנקודות מנוגדות של המסלול. ברגע שהרוכב השלישי של אחת הקבוצות "משיג" את הרוכב השלישי בקבוצה היריבה, נקבע ניצחון. אם זה לא קורה, הקבוצה המנצחת היא מי שהשלימה את המסלול בזמן הקצר ביותר. ארבעה ק"מ (16 הקפות) בגברים, שלושה ק"מ בנשים. 

אומניום ("הקרב רב" של האופניים. שש תחרויות המתפרשות על פני יומיים. בסוף כל מרוץ מחולק ניקוד: המנצח מקבל נקודה אחת, השני שתי נקודות והלאה. במדליית הזהב זוכה מי שצובר הכי מעט נקודות).

ענף אולימפי החל מ: 1896.
ספורטאים בולטים: הבריטי כריס הוי (שרף את המסלול עם שלוש מדליות זהב בבייג'ינג), מרקוס הרלי (סנט לואיס 1904) זכה בארבע מדליות זהב. על הכביש חגג באולימפיאדה הקודמת פביאן קנצ'לרה השווייצרי את המקום הראשון במרוץ נגד השעון והוסיף אליו מדליית כסף במרוץ הכללי. נשים: ההולנדית לאונטין זילארד ואן מורסל לקחה שלוש מדליות זהב וכסף אחת בסידני, זהב וארד באתונה.

תאריכים: 283.7 - 12.8.
מיקום: הוולודרום בפארק האולימפי (אופני מסלול), המול (אופני כביש), ארמון המפטון קורט (אופני כביש), הדלי פארם במחוז אסקס (אופני הרים), מסלול ה-BMX בפארק האולימפי (אופני BMX).
מספר משתתפים (כללי, גברים ונשים): 528 (331 גברים, 197 נשים). 212 מהם (145 גברים, 67 נשים) יתחרו על הכביש, 188 (104 גברים, 84

נשים) ירכבו על המסלול, 80 (50 גברים, 30 נשים) ידוושו בהרים ו-48 (32 גברים, 16 נשים) ב-BMX.
מספר תחרויות הגברים: 9.
מספר תחרויות הנשים: 9.