לא כל כך אותנטית: 5 מיתוסים על קוסטה ריקה
אמרו שהחופים מדהימים? אז אמרו. הבטיחו מזג אוויר טוב? אז הבטיחו. שלומית חביב עושה סדר בבליל הסיפורים והאגדות על קוסטה ריקה וגם שוברת כמה מיתוסים
מדובר במיתוסים הרלוונטיים לאותם חבר'ה אחרי צבא שהחליטו לטייל במרכז אמריקה ולהגיע גם לשם – לא כדי לגלוש, לא בשביל לבלות את ירח הדבש ולא כדי להשכיר רכב שטח לטיול משפחות. המטרה שלהם היא לעשות את הטיול הזול ביותר והמהנה ביותר בו רואים מגוון רחב של מקומות ותרבויות. אבל:
לפני שהגענו לקוסטה ריקה, חזרו ואמרו לנו כי "אין כמו החופים בקוסטה ריקה" – חופים מושלמים, מים בצבע טורקיז, פשוט חלום. אך כשהגענו הבנו שלא כך הדבר. החופים אמנם יפים אך ממש לא כיפים. החול כהה ולא נוח, המים ממש לא בצבע טורקיז והגלים מטורפים ומתאימים רק לאנשים הבאים לים בשביל לגלוש.
נוסף על כך, היו החופים ריקים בלי אנשים בכלל, ואפילו לא היה מקום לקנות בו שתייה. בסופו של דבר לא היינו כל
כמו כן, אחד המקומות עליהם המליצו לנו היא העיירה פורטו ויאחו, הנמצאת בצד המזרחי של המדינה. מדובר בעיירת רגאיי שכלל התושבים בה אמורים להיות עם ראסטות ולשמוע מוזיקת בוב מארלי כל היום. במציאות, נתקלנו בעיירה אפורה, בלי מוזיקה, עם חול ים שחור ולא נעים, ללא אטרקציות תיירותיות ועם הרבה סמים.
הטיול בקוסטה ריקה נקרא "טיול כוכב" וזה ממש לא נוח. סוג כזה של טיול מתאים לתנועות הנוער בארץ, כאשר מקימים מחנה באיזור מסוים וממנו יוצאים לטייל מסביב, והמטרה היא לא לפרק את המחנה כל פעם מחדש. אך כשמבקשים לטייל בחו"ל ולהספיק לראות כמה שיותר דברים, האופציה של טיול כוכב ממש לא אטרקטיבית.
על מנת להגיע ממקום למקום בקוסטה ריקה יש לחזור כל פעם לנקודת המוצא, שהיא העיר סאן חוזה (זאת במידה שלא שכרתם רכב, וגם אופציה זו אינה מומלצת בעקבות מצב הכבישים, שילוט הדרכים, המפות ומזג האוויר המתעתע). הסיבה: האוטובוסים יוצאים משם – ורק משם.
סאן חוזה היא עיר אותנטית נפלאה המתקיימת כמו בשוק אחד גדול, כאשר כל הבאסטות פתוחות לכיוון הכביש. אך זוהי גם עיר מלוכלכת, צפופה, עם אנשים לא כל כך נחמדים. כך למשל, משעה 18:00 בערב כבר אסור להסתובב בחוץ כי מפחיד ומסוכן, וצריך ללכת עם החפצים האישיים צמודים לגוף – וגם אז הסיכוי שיגנבו משהו הוא די גדול.
מזג אוויר טרופי באמת יכול להיות ממש כיף: נעים בחוץ, אפשר ללבוש כמעט מה שרוצים ומדי פעם יורד קצת גשם. אלא שבקוסטה ריקה נושא מזג האוויר הטרופי קפץ מדרגה, ורוב הזמן יורד גשם –במהלך היום, כאשר עוברים ממקום למקום או כשרוצים לצאת לחוף הים.
ואם לא די בכך, כשהגשם כבר יורד הוא הופך למבול, ולא טפטוף קל שנמשך כמה ימים ללא הפסקה. בסופו של דבר, מצפייה לעיר עם חופים מטורפים ושמש יוקדת, קיבלנו עיר אפורה עם המון גשם וחופים שהם קצת פחות מטורפים מהתיאור ששמענו.
כשיוצאים לטיול אחרי צבא, המטרה היא לחוות כמה שיותר תרבויות ומקומות בעולם. בדרך כלל משיגים את המטרה וחוזרים לארץ עם המון סיפורים. בקוסטה ריקה לא ניתן להשיג את המטרה הזו. מגיעים למדינת עולם שלישי שמתיימרת להיות מינימום אמריקה. כך, החיפוש שלנו אחר האוכל המקומי, השווקים והתרבות המקומית עלה בתוהו.
בסופו של דבר מצאנו מקדונלד'ס, קנטאקי פרייד צ'יקן ואורז עם פריחולס (מאכל הרלוונטי לכלל מדינות מרכז אמריקה). השווקים לא היו ייחודיים ואפילו הזכירו את שוק הכרמל בימים הגרועים שלו. נוסף על כך, בניגוד למדינות הסובבות את קוסטה ריקה המחייה במדינה אינה זולה במיוחד.
כשחזרנו מקוסטה ריקה הבנו שלא קיבלנו משהו מיוחד ממנה, ולא הצלחתי לספר לחבריי על החוויות המדהימות שעברתי. אין שם לבוש מסורתי ששווה בגללו להצטלם עם מקומי, אין אוכל מקומי ששווה להכין אחר כך בבית ובטח שאין למה לחזור.
"אתן חייבות ללכת לראות את הר הגעש המטורף שיש בקוסטה ריקה". זה משפט ששמענו מתיירים ישראלים שטיילו בקוסטה ריקה מעט זמן לפנינו, וכמובן שהר הגעש מופיע בכל ספרי הטיולים של המדינה. אז נכון, יש הר געש פעיל הנמצא בצפון ונקרא "ארנל". נוסעים אליו, כמובן מסאן חוזה, וישנים בעיירה לה- פורטונה.
ההבטחה היא שהר הגעש פעיל מאד וניתן לראות את התפרצות הלבה כל לילה. אך לא כך הדברים. הר הגעש אמנם פעיל, אך לבה לא ממש מתפרצת בכל לילה. גם כאשר יש התפרצות היא מזערית, ולעיתים קשה להבחין בה.
עם זאת, למרגלות הר הגעש יש מקום יפהפה עם מעיינות מים חמים המתחממים מהאדמה. המקום מטופח ותיירותי ואף נראה תלוש מהמציאות הקיימת שם. אם כבר בכל זאת הגעתם לקוסטה ריקה – בקרו שם.
על אף כל הדברים שנכתבו, קיימים בקוסטה ריקה מספר דברים שאסור לפספס: יערות הגשם, שהטיול בהם הוא חוויה מדהימה אם מעזים ללכת על הגשרים התלויים עשרות מטרים מעל הקרקע או באמצעות אומגה. כמו כן, יש בה את השילוב המופלא בין החופים בצד הפסיפיק והקריבי, וכל רצועת חוף מציעה חוויה אחרת לגמרי.
החוף המומלץ ביותר הוא מנואל אנטוניו (Manual Antonio) והוא ממוקם בצד המערבי. יש בו שמורת טבע עם חוף מסודר, בעלי חיים חופשיים המתלווים לנופשים בחוף וכמובן החיה המקומית "העצלן". המעבר בקוסטה ריקה מומלץ לימים בודדים ולמסלול המתוכנן מראש ליעדים ספציפיים שבאמת כדאי לראות. אבל אין ספק: כשעזבתי את המדינה והמשכתי בטיול לגואטמלה ומקסיקו – לא התגעגעתי לקוסטה ריקה כלל וכלל.
נא להמתין לטעינת התגובות
