התעשייה האנורקטית

בעקבות שנים של האדרת האקזיט וההתעשרות המהירה, תעשיית ההיי-טק מוכרת את עצמה לדעת

אלישע ינאי | 25/3/2012 13:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
פיטורי העובדים מחברת מדטרוניק וסגירת מרכז הפיתוח של חברת ונטור כ-4 שנים בלבד לאחר שמדטרוניק רכשה אותה בכמיליארד שקל הם עוד נורת אזהרה, המצטרפת לרצף נורות האזהרה לכך שמשהו רע קורה לתעשיית ההיי-טק הישראלית. בחודשים האחרונים אנחנו עדים חדשות לבקרים על אקזיט כזה או אחר: די אם נזכיר את אמובי שנמכרה לסינגפור טלקום, את רדוויז'ן שנמכרה ל אוויה, את ברודלייט ואת ו פרוביג' נט שנמכרו לברודקום, את טלמפ שנמכרה ל אינטל - והרשימה עוד ארוכה.
קשה להימנע מתחושת הגאווה העצומה שמציפה את כולנו בכל פעם שחברה ישראלית נמכרת. גאווה על ש"המוח היהודי" עשה את זה שוב, שהגויים מכירים בערך של הטכנולוגיה פורצת הדרך שצומחת כאן. ואולם, חייבים להיות מפוכחים ולומר את האמת: גל האקזיטים הענק ששוטף את ישראל מאיים על יכולתה של התעשייה להמשיך ולשמר את מעמדה כקטר הצמיחה של המשק. ככל שתעשיית ההיי-טק ממשיכה להוציא את הידע מחוץ לישראל היא נוהגת כאותה חולת אנורקסיה שכלל אינה מודעת למצבה האמיתי.
 
מרכז היי טק. אקזיטים לא פוגעים במשק
מרכז היי טק. אקזיטים לא פוגעים במשק צילום: מקס ילינסון
בניגוד לדעות רווחות ולמאמרים - לפיהם הניסיון ארוך השנים הוא שהעיסקאות המהירות אינן פוגעות במשק, אלא דווקא מעודדות יזמויות, מושכות צעירים מוכשרים ומשקיעים נלהבים ומכניסות כסף לקופת המדינה - ניסיון השנים האחרונות דווקא הפוך.

העשור האחרון היה עשור הסטארט-אפים. קרנות ההון-סיכון גייסו כ-1.5 מיליארד דולר בשנה ובכך תרמו לקליטתם בכל שנה של כ-4,000 מהנדסים . זו תרומה חשובה, אבל אסור לשכוח שס טארט-אפים מעסיקים רק קומץ קטן של יזמים, אנשי פיתוח ומשקיעים. הם לא מעסיקים מספר גדול של מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, אנשי שיווק ורכש וגם לא בני 45 פלוס ואחרים - ורובם לא קמים כדי ליצור תעשייה גדולה. מדובר בהשקעה לצורכי אקזיט.

לכן כבר יותר מ-10 שנים לא נולדו כאן חברות גדולות. אמנם חלום ההתעשרות והתהילה המהירים מעודד יזמות ומושך צעירים מוכשרים ומשקיעים, אך בד בבד גם פוגע בשיקול הדעת היזמי, המעדיף את הכסף על פני פיתוח החזון והצמיחה. בעשור האחרון נתנו יותר מדי במה לכל ה"מסודרים" ו"המסודרות" - עמדנו והרענו להצלחות הישראליות בעוד שאומת הסטארט-אפ מוכרת את עצמה לדעת.
כדי לשמור על החוסן הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא מכירות של 40 מיליארד דולר בשנה לתעשיית ההיי-טק הישראלית. יש לפעול להכשרת הקרקע להקמת חברות חדשות שילכו בדרכן של אמדוקס, צ' קפוינט, קומברס, נייס, אלביט, אורבוטק ועוד.
ככל הנראה לא יימצא מיסוי שימנע ממפתחים למכור המצאה בכסף גדול לחברה זרה, אך ניתן לחשוב על דרכים אחרות. אחת מהן היא יצירת תנאים להקמת קרנות שמשקיעות בחברות בשלבי ביניים, כלומר חברות המוכרות ב-5 עד 10 מיליון דולר.

ההשקעות של קרנות אלה ירגיעו את היזמים ובד בבד יאפשרו לחברות לפנות לשווקים חדשים, לפתח קווי מוצרים חדשים ולהגדיל את היקפי המכירות.
אין ספק שיש פיתוחים שאם לא יימכרו באקזיט מהיר לא יהיה להם קיום. אבל צריך למצוא את האיזון. חייבים להבין שאקזיטים אינם חזות הכל אם מדינת ישראל חפצה בחוסן כלכלי וחברתי. יותר מעשור

לא נוצרו בישראל חברות גדולות, ולא רק זאת-קמלו לנו חברות כמו סאיטקס, אלסינט, טלרד ותדיראן.

מדינת ישראל לא צריכה רק סטארט-אפים. הדבר האמיתי הם אותם 25 מיליארד דולרים בשנת 2011, עם שאיפה לצמוח ל-40 מיליארד דולר בתוך 5 שנים, שמקורם בייצוא היי-טק שנתי. הדרך לכך עוברת בתיקון כשלי שוק ובשינוי השיח הציבורי.

הכותב הוא יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים