התעשייה האנורקטית
בעקבות שנים של האדרת האקזיט וההתעשרות המהירה, תעשיית ההיי-טק מוכרת את עצמה לדעת
קשה להימנע מתחושת הגאווה העצומה שמציפה את כולנו בכל פעם שחברה ישראלית נמכרת. גאווה על ש"המוח היהודי" עשה את זה שוב, שהגויים מכירים בערך של הטכנולוגיה פורצת הדרך שצומחת כאן. ואולם, חייבים להיות מפוכחים ולומר את האמת: גל האקזיטים הענק ששוטף את ישראל מאיים על יכולתה של התעשייה להמשיך ולשמר את מעמדה כקטר הצמיחה של המשק. ככל שתעשיית ההיי-טק ממשיכה להוציא את הידע מחוץ לישראל היא נוהגת כאותה חולת אנורקסיה שכלל אינה מודעת למצבה האמיתי.

מרכז היי טק. אקזיטים לא פוגעים במשק צילום: מקס ילינסון
העשור האחרון היה עשור הסטארט-אפים. קרנות ההון-סיכון גייסו כ-1.5 מיליארד דולר בשנה ובכך תרמו לקליטתם בכל שנה של כ-4,000 מהנדסים . זו תרומה חשובה, אבל אסור לשכוח שס טארט-אפים מעסיקים רק קומץ קטן של יזמים, אנשי פיתוח ומשקיעים. הם לא מעסיקים מספר גדול של מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, אנשי שיווק ורכש וגם לא בני 45 פלוס ואחרים - ורובם לא קמים כדי ליצור תעשייה גדולה. מדובר בהשקעה לצורכי אקזיט.
לכן כבר יותר מ-10 שנים לא נולדו כאן חברות גדולות. אמנם חלום ההתעשרות והתהילה המהירים מעודד יזמות ומושך צעירים מוכשרים ומשקיעים, אך בד בבד גם פוגע בשיקול הדעת היזמי, המעדיף את הכסף על פני פיתוח החזון והצמיחה. בעשור האחרון נתנו יותר מדי במה לכל ה"מסודרים" ו"המסודרות" - עמדנו והרענו להצלחות הישראליות בעוד שאומת הסטארט-אפ מוכרת את עצמה לדעת.
כדי לשמור על החוסן הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא מכירות של 40 מיליארד דולר בשנה לתעשיית ההיי-טק הישראלית. יש לפעול להכשרת הקרקע להקמת חברות חדשות שילכו בדרכן של אמדוקס, צ' קפוינט, קומברס, נייס, אלביט, אורבוטק ועוד.
ככל הנראה לא יימצא מיסוי שימנע ממפתחים למכור המצאה בכסף גדול לחברה זרה, אך ניתן לחשוב על דרכים אחרות. אחת מהן היא יצירת תנאים להקמת קרנות שמשקיעות בחברות בשלבי ביניים, כלומר חברות המוכרות ב-5 עד 10 מיליון דולר.
ההשקעות של קרנות אלה ירגיעו את היזמים ובד בבד יאפשרו לחברות לפנות לשווקים חדשים, לפתח קווי מוצרים חדשים ולהגדיל את היקפי המכירות.
אין ספק שיש פיתוחים שאם לא יימכרו באקזיט מהיר לא יהיה להם קיום. אבל צריך למצוא את האיזון. חייבים להבין שאקזיטים אינם חזות הכל אם מדינת ישראל חפצה בחוסן כלכלי וחברתי. יותר מעשור
לא נוצרו בישראל חברות גדולות, ולא רק זאת-קמלו לנו חברות כמו סאיטקס, אלסינט, טלרד ותדיראן.
מדינת ישראל לא צריכה רק סטארט-אפים. הדבר האמיתי הם אותם 25 מיליארד דולרים בשנת 2011, עם שאיפה לצמוח ל-40 מיליארד דולר בתוך 5 שנים, שמקורם בייצוא היי-טק שנתי. הדרך לכך עוברת בתיקון כשלי שוק ובשינוי השיח הציבורי.
הכותב הוא יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה