ראשי » עסקים » דעותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

סרק, סרק

ההתייצבות הכמעט אוטומטית של בתי הדין לעבודה לצד העובדים מסתירה את הכמות ההולכת וגוברת של תביעות סרק נגד חברות במשק

אפליה בשוק העבודה היא תופעה חמורה לכל הדעות והחוק מנסה להתמודד איתה בדרכים שונות. עם זאת, לא אחת מוגשות לבית הדין תביעות סרק, ניסיונות כאלה ואחרים של עובדים או של מועמדים לעבודה "לתפור תיקי אפליה" למעסיקים.
על מעסיקים להיות ערים לחובה שחלה עליהם להימנע מלהפלות עובדים או מועמדים לעבודה ואף חלה עליהם חובה לפעול ולערוך התאמות כדי לקדם שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. מנגד, יש לדעת כי לצד המטרות החשובות שחוקים אלו מקדמים יש בהם גם פתח לניצול לרעה. בתי דין לעבודה נוטים לראות בעובד שפוטר כצד החלש ביחסי העבודה הזקוק להגנתם, ואף על פי כן יש מקרים שבהם נקבע כי עובד ניצל לרעה את ההגנות המיוחדות שנקבעו בחוקים אלו, מקרים שבית הדין רואה בחומרה.

יש בהחלט תביעות מוצדקות רבות בעילות של אפליה במקום העבודה. כך למשל התקבלה לאחרונה תביעתו של מועמד לתפקיד מוקדן בחברת בזק. בזק חויבה בפיצוי בסך 40 אלף שקל לאחר שהוכח כי הציבה לתובע, אדם כבד שמיעה, תנאים שמנעו ממנו אפשרות אמיתית להתקבל לעבודה ולהשתלב בה כעובד מן המניין, אף שהיתה יכולה לנקוט צעדים פשוטים יחסית שהיו מאפשרים זאת. הרוח הנושבת מפסק הדין, המחייבת את המעסיק לנקוט פעולה של ממש, היא צעד חשוב לשילובם של בעלי מוגבלות בעולם העבודה (תע"א 11813-08 אמיר ציון נ' בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ).

אך למרבה הצער קיימים באחרונה גם מקרים מועטים שבהם עובדים המנצלים לרעה את החקיקה הנרחבת למניעת אפליה מסוגים שונים ומנסים לפגוע במעסיקם על רקע סכסוך קודם או כדי להתעשר על חשבונו. מפסקי דין שניתנו באחרונה ניתן ללמוד על הפוטנציאל הגלום בחוקים אלו לשיפור פני החברה מצד אחד, ועל הקלות שבה ניתן לנצל אותם לרעה מצד אחר.

כך לאחרונה דחה בית דין לעבודה תביעה של עובד שטען כי הופלה מחמת מראה חיצוני ובשל כך נדרש לעבוד בבית קפה עם חולצה ארוכה להסתרת קעקועים בגופו. בית הדין נדרש לשאלה העקרונית והתקדימית של אפליה על רקע מראה חיצוני. נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דחה את התביעה לאחר שקבע כי לא רק שהתובע לא הופלה על רקע מראהו החיצוני, אלא שהמעסיק (רשת בתי קפה) התאמץ באמת לאפשר לתובע לעבוד כמלצר, אך דרש "קוד לבוש" של חולצה ארוכה שתסתיר קעקועים רבים ופרובוקטיביים, דוגמת קעקוע של מספר על ידו של התובע, המספר שקועקע על ידה של סבתו במחנות ההשמדה. בית הדין קבע כי מדובר בתביעה "תפורה".

דרישה של מעסיק פרטי מעובדו להקפיד על הופעה חיצונית הולמת ועל קוד לבוש כזה או אחר איננה אסורה, והיא נובעת מזכותו של המעסיק לנהל את עסקו באופן הנראה לו ולהימנע מפגיעה כלכלית שעה שיעסיק את מי שאינו עונה לקוד הלבוש המקובל. דרישה זו של המעסיק כפופה למבחנים של מידתיות וסבירות ולשאלה אם אין בה כדי לכסות על אפליה מטעמים אחרים. התובע חויב בתשלום הוצאות המשפט בסך 5,000 שקל .

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...