מס שפתיים

התופעה חוזרת על עצמה כריטואל כמעט קבוע. רק שרי האוצר משתנים. כל אימת כשבאגף התקציבים לוקים בשפעת החזירות המיסויית, הם אצים להעלות את תקרות השכר לצורך תשלום ביטוח לאומי

יהודה שרוני | 5/8/2009 7:38

התופעה חוזרת על עצמה כריטואל כמעט קבוע. רק שרי האוצר משתנים. כל אימת כשבאגף התקציבים לוקים בשפעת החזירות המיסויית, הם אצים להעלות את תקרות השכר לצורך תשלום ביטוח לאומי. כאילו כדי להתחפש למדינה נאורה - הם מעלים דווקא את הביטוח הלאומי, ולא במישרין את מס ההכנסה.

בשלב השני, כמו שעון, מומחי המס ורואי החשבון מתגייסים כדי לסייע בתכנוני מס, שהפופולרי שבהם הוא הפיכת השכיר לחברה ומשיכת המשכורת באמצעותה.

התגובה הכמעטת אוטומטית לא מאחרת להגיע: באוצר ובמס הכנסה פושטים את החליפות ועוברים ללשון איומים, הגורסת שמדובר במהלך לא לגיטימי. הפקידות מזהירה שזהו תחמון מס ולא תכנון מס, ולכן אין ברירה אלא להזמין לחקירה את השכיר המתחכם. כך היה בשנת 2002, כך היה בשנים שלאחר מכן וזה המצב גם היום ב-2009.

אך לפני ששכירי ישראל מאתרים את רואה החשבון הקרוב שיקים את י.ש שירותי תקשורת או כל חברה אחרת, כדאי לחשוב פעם נוספת. העלאת תקרות השכר לתשלום ביטוח לאומי לפי 10 מהשכר הממוצע (כ-80 אלף שקל) תיעשה על-פי הודעת האוצר עד סוף 2010.

באוצר מבטיחים, עד כמה שניתן להאמין, שלאחר מכן תתכווצנה התקרות לממדים הקודמים. אז אולי בכל זאת כדאי לספוג את המכה הפיננסית הקשה ולהבליג?

בנוסף, חשוב לדעת שהקמת חברה כרוכה בתשלום אלפי שקלים לרואי חשבון, והמשך קיומה כרוך בתפעול שוטף. בכל מקרה, המהלך אינו משתלם למי שמרוויח 40 אלף שקל וגם 50 אלף שקל לחודש. בעלי השכר הגבוה של 90-80 אלף שקל צריכים בהחלט לשקול זאת

בחיוב.

תקרות השכר החדשות לצורך תשלומי ביטוח לאומי הן ההרסניות ביותר מבחינת מקבלי שכר זה. אבל האם מהלך זה אכן עלול לגרור זימון לחקירות מצד פקיד השומה כפי שמאיימים באוצר ובמס הכנסה? נראה שזה לא יקרה, ומדובר באיומי סרק. הקמת חברה שעשויה לחסוך לנישום מסים של אלפי שקלים לחודש היא בהחלט תכנון מס לגיטימי.

החברה קיימת, פעילותה גלויה ואף אחד לא מנסה לרמות מתחת לשולחן או "לסדר" את מס הכנסה. נציבת מס הכנסה הקודמת, טלי ירון אלדר, איימה ב-2002 לפתוח בחקירה נגד אותם פותחי חברות.

בפועל היא לא עשתה דבר, ובימים אלה היא אף חזרה בה ממהלך זה. המועמד לתפקיד נשיא לשכת רואי החשבון, יגאל גוזמן, התוודה בפניי שב-2002 גם הוא פתח חברה - אבל אף אחד לא דפק על דלתו.

אם ראשי האוצר ומס הכנסה מעוניינים לנהל מדיניות מסים נורמלית, הם חייבים להתנהל בשקיפות רבה ככל שניתן ובהגינות. שיעורי המס חייבים ככל שניתן להיות אחידים כדי להימנע מפעולות ארביטראז.

לו הם באמת היו רוצים למנוע מהאזרחים הקמת חברות, הם היו צריכים להעלות את מס החברות או את המס על הדיווידנד, ובמקביל להעלות בשיעורים נמוכים יותר את השכר הקובע לצורך תשלומי ביטוח.

הפער היחסי בין שתי שיטות מיסוי אלה לא היה משתנה ולאף אחד מנפגעי מדיניות האוצר לא היה תמריץ לפתוח חברה.

אבל רק במדינה שבה מבטיחים להוריד מס אך מספר שבועות לאחר מכן כגנבים בלילה דווקא מעלים אותו, יש את החוצפה לבוא באיומים לאזרחים המנסים בסך הכל לשרוד.