משחק מסוכן בשוק המט"ח
זירת המסחר בשוק המט"ח נחשבת מאז ומתמיד למסוכנת יותר מקזינו בלאס וגאס: אתה עלול להפסיד לא רק מה שהימרת עליו, אלא גם את מה שהשארת בבית; הסיכויים קטנים אף יותר כאשר השחקנים האחרים בשולחן יכולים להשפיע על חלוקת הקלפים
האפשרות להשפיע על המסחר במט"ח היא כמעט בלתי אפשרית. מי שמסוגל להזיז לכאן או לכאן את השער היציג ב-0.2%־0.1% בלבד, יכול לגרוף הון אם הצטייד מראש באופציות מכר (PUT) או באופציות רכש (CALL), תלוי בכיוון התזוזה.
למרות זאת, יש יחידי סגולה שאינם נואשים בניסיונותיהם להשפיע על הדולר - כרישי בנקאות זרים כמו סיטי בנק, HSBC וג'יי.פי מורגן. אלה מנהלים חשבונות מט"ח גם עבור לקוחותיהם וגם עבור תועלתם האישית (באמצעות מה שמכונה "חשבונות נוסטרו").
לצדם מנסים את מזלם בעלי בוטיקים לייעוץ במט"ח העוסקים גם בניהול תיקי השקעות. מרביתם מחוברים לתקשורת המקומית ומנצלים אותה לתועלתם. פעילותם מתקמדת בביצה המקומית, שם ניתן להשפיע ביתר קלות על המסחר במטבע ולהטריד את מנוחת הנגיד פרופ’ סטנלי פישר.
כך עובד הסידור: תחילה הם משגרים בניוזלטר או בלחישה באוזן את המלצותיהם לגבי מגמות השוק. אם לדעתם הדולר צריך להתחזק, הם יציפו את תיקי ההשקעות של לקוחותיהם בדולרים. בשלב השני הם מפיצים ברבים את המלצותיהם בראיונות לתקשורת או בשיגור דפי המידע לכתבים.
השבוע פורסמה סקירה של יונתן כץ, כלכלן המאקרו של ענק הבנקאות הבינלאומי HSBC. בסקירה נכתב שלקראת 7 ביולי (אתמול) ייכנסו תקנות חדשות המחייבות תושבי חוץ המחזיקים במק”מ (מלווה קצר מועד) בתשלום מס רווח הון.
לקראת כניסת החוק לתוקף, כך נכתב, צפויות מכירות גדולות של מק"מ כדי להתחמק מתשלום המס. לכן מכירת המק"מ השקלי וקניית הדולרים יביאו להתחזקות היציג ולהגעתו ל־3.52 שקלים. יום לאחר פרסום הסקירה (ב־5 ביולי) נרשמו ביקושים ערים לדולר שהתחזק ב־1%. מאוחר יותר הוא נחלש והפיחות הסתכם ב־0.6%. לקוחות HSBC שידעו מראש על הסקירה ופעלו כפי שצריך יכולים היום לצחוק כל הדרך אל הבנק.
בתגובה לפנייתי נמסר מ־HSBC: "בהתאם להוראות הרגולציה בישראל ובמדינות אחרות שפועל
בהן HSBC, מחלקות המחקר מופרדות פיזית וניהולית מהאגפים העסקיים. למחלקות העסקיות אין חשיפה מוקדמת למחקרים, והן נחשפות להם רק עם הציבור".
ולסיפור נוסף. יוסי פריימן, מנהל פריקו לניהול וייעוץ במט"ח, מרבה להתבטא בתקשורת על כיווני המטבע. באוקטובר 2010 הוא העריך ששער הדולר יהיה נמוך מ־3.2 שקלים, וסביר להניח כי מוקדם יותר לחש באוזנם של לקוחותיו את הערכותיו אלה. שער הדולר, על כל פנים, קרוב כיום ל־3.5 שקלים יותר מאשר ל־3.2 שקלים. פריקו מציינת בדף הבית באתר שלה: "אנחנו פועלים בשקיפות מלאה מול לקוחותינו, וכדי למנוע ניגוד אינטרסים איננו מנהלים חשבון נוסטרו".
בתגובה לפנייתי הגיבו בפריקו: "אנו עוסקים בתחום ניהול הסיכונים ברמת המיקרו לצד עבודת אנליזה מעמיקה של מחלקות המחקר והייעוץ. כל התייחסות בתקשורת של קבוצת פריקו נוגעת לתחום המאקרו הרלוונטי לכלל הציבור ואינה שונה מהותית מההערכות ומהסקירות שמקבלים הלקוחות באופן שוטף. בניגוד לגורמים אחרים, פריקו אינה עוסקת במסחר אלקטרוני או בחלפנות מט”ח, אינה מנהלת חשבון נוסטרו ואינה מבצעת כל פעילות ספקולטיבית".
פריקו אינה לבד. פוטנציאל ניגודי עניינים קיים בחברות מט|ח כמו חיסונים פיננסיים וגיפט, אך הוא נמוך משמעותית בהשוואה למתרחש בבנקים הסוחרים במט"ח גם עבור עצמם.
ואולם לא תמיד שיטת השימוש בתקשורת עובדת. ד"ר לכלכלה אשר מצוטט לרוב בתקשורת טען בשנים האחרונות בלהט שהדולר צריך להמריא ל-5 שקלים ולא לשייט באזור 4 השקלים. הוא לא נסוג מעמדתו אף שחודש אחר חודש המשיך הדולר להיחלש עד שהגיע לרמתו הנוכחית. מיותר לציין כי לקוחותיו, שצוידו בפוזיציות דולריות, ספגו הפסדים כבדים.
מי אמור לעשות סדר בבלגן? היכן נמצאת רשות ני"ע שצריכה לפקח על המשקיעים ולהגן עליהם? מרשות ני"ע נמסר בתגובה כי "לאור ההיקף הגדל של פעילות המסחר בחשבונות נוסטרו ובשל הצורך להבטיח שהמסחר יתנהל בהגינות תוך הגנה על הציבור, החלה הרשות לפעול להסדרת הפיקוח. בימים אלה מסתיימת כתיבתן של תקנות שיסדירו את ההיבטים השונים הנדרשים לצורך זה. הפיקוח יחל לאחר אישורן של התקנות בכנסת". אשרי המאמין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם