סודות האטום של תנובה
מחאת הקוטג' מאפשרת, מעבר להורדת המחירים, הצצה לנעשה בחברת מוצרי החלב הגדולה בישראל. בדרך פלא מצליחה החברה להשאיר את דוחותיה נסתרים, למרות שחלק גדול מהציבור חשוף אליהם; הגיע הזמן שתנובה תשנה את דרכיה, ותפרום את הפלונטר שגרמה בשוק ההון
בתנובה שום דבר אינו מובן מאליו. גביע שנמכר בתחילת השבוע ב-7.8 שקלים ירד בסופו ל-5.9 שקלים. בחלק ממגזר הדתי ובצה"ל זוללים את הזהב הלבן ב-3.8 שקלים בלבד.דוחותיה הכספיים של תנובה שאמורים אולי לפזר ולו חלקית את המסתורין נותרו חסויים משל המדובר בסודות האטום של איראן.
תנובה הנשלטת על ידי קרן ההשקעות הזרה אייפקס, ממדרת את כל בעלי נגישות לנתוניה. קודם לפתיחת הכספת הם חותמים על הסכמי סודיות. בנק לאומי (המשקיע בעקיפין באייפקס בעלת תנובה) התחייב שלא להעז לחשוף שום מספר בפני מבטח שמיר המחזיקה ב-20.7% מיצרנית החלב. ההסתברות לחשיפת דוחות תנובה לציבור היא אפסית אלא אם כן הרגולטור הישראלי יואיל לחייבה לכך באמצעות תיקון החוק.
נשאלת השאלה כיצד בישראל של 2011 ש'הגילוי הנאות' נחשב לאחד מאבני הדרך של כל התנהלות עיסקית דוחות תנובה נותרים עלומים. מה קורה בענפים אחרים? קחו למשל את ענף הביטוח.
רו"ח גד סומך החשבונאי של תנובה, יודע ששלמה אליהו, קליינט אחר שלו, מחוייב בפירסום דוחותיו
למרות שאליהו היא חברה פרטית. תנובה, שחשיפתה לציבור גבוהה פי כמה, מחזיקה את נתוניה קרוב לחזה כאילו המדובר בנוסחה הסודית לייצור קוקה קולה.
הסתרת הדוחות פוגעת בציבור בשני אופנים: לגופי הפיקוח והרגולציה המטפלים לדוגמה בסוגית הפיקוח על המחירים אין מושג מה המספרים האמיתיים של תנובה. עקב כך אין באפשרותם לנצל את בארגז הכלים הפיקוחי העומד לרשותם לצורך התמודדות עם מחירי הקוטג' לדוגמה.
אי חשיפת הדוחות כבר יצרה פלונטר לא קטן בשוק ההון. מבטח שמיר מנועה מפירסום דוחותיה הכספיים כי אין לה מושג כיצד להציג במאזני את השווי של תנובה. עובדה זו גרמה בשנה האחרונה להשבתת הפעילות במניות מבטח שמיר.
הגישה הבלתי ידידותית בעליל של זהבית כהן כלפי צרכני תנובה נובעת כנראה מחשש שכל חשיפה תעניק למתחריה יתרונות ועלולה
לשבש את האיסטרטגיה העיסקית. לעורכי הדין שלה אודי סול ואילנית לנדרסמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן היה הסבר נוסף. בפניה לבית המשפט ב-3 לאוקוטבר 2010 במסגרת סכסוך משפטי עם מבטח שמיר נטען שעלות הכנת הדוחות הכספיים של תנובה נאמדת ב-56 מיליון שקל.
עוד הוסבר שקבוצת תנובה כוללת מספר רב של תאגידים והכנת הדוחות על פי כללי ה-IFRS (שיטה
המחייבת הצגת שווי נכסי תנובה על פי ערכם הנוכחי) מחייבת הקמת מערכת מיחשוב מיוחדת.
אלא שאפילו כהן הדיסקרטית לא התאפקה. בראיונות מהשבוע שעבר חשפה טפח מנתוני תנובה. כהן סיפרה תנובה רוכשת מהרפתנים חלב בהיקף של 2 מיליארד שקל בשנה לפי 'מחיר מטרה' של 2.2 שקלים לליטר. עוד גילתה שהקוטג' נמכר לרשתות במחיר מחירון של 5.2 שקלים. ניתן להסיק שמכירות תנובה נאמדים ב-5 מיליארד שקל לשנה.
כהן ציינה שהרווחיות הממוצעת על המחזור של המתחרים (שטראוס ואוסם) נעה בין 4%-8%. לדבריה הרווחיות בתנובה נמוכה מ-8% כך שאם נניח שהמדובר ב-7%, ניתן לגזור שמכירות של 5 מיליארד שקל מייצרות רווח ברוטו של 350 מיליון שקל לשנה.
אם נביא בחשבון את שפע נכסי הנדל"ן הגדולים שיש לתנובה (כמו פרוייקט השוק הסיטונאי בת"א), רווחיותה המעשית גבוהה מחצי מיליארד שקל לשנה.
תנובה מרוויחה אם כן יפה וקרן אייפקס בעלת של תנובה מרוצה מאוד. לפני מספר חודשים פינקה תנובה את בעלי מניותיה בדיבידנד של 1.3 מיליארד שקל.
על רקע כל אלה ניתן היה לצפות שהמחוקק הישראלי יכנס לתמונה וישנה את כללי המשחק. לדוגמה חברה פרטית המשרתת למעלה מ-100 אלף לקוחות שמחזור מכירותיה עולה על מיליארד שקל תחוייב בפירסום הדוחות.
אי אפשר להסתתר כל הזמן מאחורי סודות מסחריים שכבר אינם קיימים. כהן נוהגת לספר שהיא סומכת על היועצים שלה. המדובר בזמיר דחב"ש (תקשורת), מקינזי (איסטרטגיה עיסקית), גד סומך (ייעוץ חשבונאי) ועוד. האם לא הגיע העת שאחד מכל אלה יפקח לה את העינים וילחש לה על אוזנה משהו בסגנון: "זהבית, בואי נפרסם את הדוחות הכספיים וזהו. ממילא כבר אין לנו יותר מה להפסיד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם