הסדר החוב הבא הוא רק עניין של זמן
היום כבר לא בושה להסתפר: לאחר שלבייב פרץ את הדרך והראה לשאר הטייקונים כי ניתן להתאושש מהסדר חוב, וכי הזיכרון של הציבור קצר להפליא, אין סיבה להיות מופתעים כשטאו של בן דב, דלק נדל"ן של תשובה או אמפל של יוסי מימן יבקשו שנוותר להם על קצת כסף
בכובעו האחר משמש עו"ד נס כיו"ר חברת טאו שבבעלות אילן בן דב. עו"ד נס יעשה הכל כדי לשכנע את בעלי איגרות החוב של טאו להיענות להצעת בן דב להמיר חוב בהיקף 425 מיליון שקל ב-25% ממניות פרטנר, ששוויין נאמד ב-200 מיליון שקל. רק אלוהים יודע כיצד בכובעו האחד הוא סונט בממשלה, הגם שאינה בעלת אגרקסקו, אך מנגד מגבה את בן דב המציע לבעלי האג"ח "תספורת" הנאמדת ב-50% מהיקף החוב.
מעניין כיצד היו מגיבות מנכ"לית בנק לאומי, גליה מאור, או קצינת האשראי שלה רקפת רוסק-עמינח לו בן דב היה מציע "תספורת" של אפילו שקל אחד מחובותיו לבנק. הוא היה נזרק מכל המדרגות, וספק שמישהו בבנק היה משתף איתו פעולה ברכישת 5% מפרטנר כפי שקרה.
בן דב אינו לבד. לב לבייב, הבעלים של אפריקה ישראל, נחשב פורץ דרך בהסדרי החוב מול בעלי האג"ח. בסוף 2009 הבושה עוד שררה במשכנו. הוא נאלץ להביא מהבית יותר ממיליארד שקל להשלמת ההסדר ולאחר מכן חטף על הראש מהמשקיעים.
מאז נעלמה הבושה והסדרי החוב הפכו לעניין שבשגרה. זה כבר קרה בחברת צים שבבעלות עידן עופר, בסקורפיו של בני שטיינמץ ובגמול השקעות של ליאון רקנאטי. הנפגעים היו המוסדיים המשקיעים באיגרות־החוב בשם הציבור הרחב. הבנקים החזקים יצאו ללא פגע.
זו שאלה של זמן בלבד עד שנראה את הסדר החוב הבא. לא נופתע אם דלק נדל"ן של יצחק תשובה תככב ברשימת ההסדרים הבאים, לאור מצבה הנוכחי והקושי לפרוע את התחייבותיה לבעלי האג"ח המסתכמות ב-2.2 מיליארד שקל.
תשובה לא נעצר בגלל מחסום הבושה. הוא נרתע עד כה מפני הסדר חוב בגלל מחלקות האשראי של הבנקים. הוא זקוק לכסף רב למימון קידוחי הגז הימיים, ואם ילך על תספורת, הבנקים כבר לא יסתפקו בביטחונות רגילים כמו התקבולים העתידיים מהקידוחים. האשראי שיקבל לא יסווג כ"נון ריקורס" (כלומר, לא תהיה אפשרות לתבוע אותו אישית במקרה של אי החזר ההלוואה), אלא הוא יידרש לביטחונות מלאים.
איל הון נוסף שאיגרות-החוב שלו בכותרות הוא יוסי מימן, בעל השליטה באמפל. לפני 4 חודשים, זמן קצר לאחר הפיצוץ השני בצינור הובלת הגז ממצרים של EMG שבבעלות אמפל, כונסה אסיפה שנמסר בה שהאיגרות ייפרעו במועדן. לחיזוק ביטחון המשקיעים שהשקיעו 900 מיליון שקל באג"ח רכשה אמפל ב-28.4 איגרות חוב של עצמה בהיקף 10 מיליון דולר. מאז ספג צינור הגז שני פיצוצים נוספים, ודאגתם של בעלי איגרות־החוב גברה. בקרוב נדע אם יירשם פיצוץ נוסף, והפעם בשוק ההון.
ח”כ גלאון מרימה את הכפפה
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) קראה את הטור שפורסם פה לפני שבועיים בדיוק, שעסק בחשיבות הציבורית לחשיפת דו"חותיה הכספיים של תנובה, והחליטה להרים את הכפפה: גלאון פנתה במכתב בשבוע שעבר לשר האוצר יובל שטייניץ בדרישה לחייב מונופולים לפרסם את דו”חותיהם, גם אם מדובר בחברות פרטיות.
ח"כ גלאון מציינת כתקדימים את חברות הביטוח ואת הבנקים, אשר מחויבים בפרסום דוחות בגלל אינטרס הציבור והצורך בשקיפות, אף על פי שחלקן חברות פרטיות. לכך יש להוסיף תיקון לחוק המחייב חברות המנפיקות אג"ח להיות כפופות לפיקוח דומה לזה של חברות ציבוריות, גם אם מניותיהן אינן נסחרות בבורסה.
ח"כ
גלאון החליטה שלא להמתין יותר לתשובת שר האוצר והחלה בניסוח הצעה לתיקון לחוק החברות. על פי הצעתה, כל חברה שהממונה על ההגבלים העסקיים הכריז עליה כמונופול תחויב בפרסום דו”חות. נוסף על כך, ההצעה תורחב לחברות שהן קבוצות שליטה על־פי קריטריונים כמו היקף הפעילות, נפח האחזקות ומספר השווקים שבהן מעורבות החברות הבנות שלהן.
"אנו מתכוונים לתקן את חוק החברות תוך הפניה להכרזת סטטוס על־פי חוק ההגבלים העסקיים", נמסר מלשכת חברת הכנסת. אם אכן התיקון המבוקש יאושר, נוכל לגלות כמה מרוויחה תנובה לא רק מהקוטג’, אלא גם מהחלב, מהגבינות ומהנדל"ן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם