חוק עובדים למען המעסיקים
הממשלה מנסה לנטרל הצעת חוק פרטית לטובת עובדי הקבלן, מתעלמת מחוקי המגן ומבקשת להפחית מאחריותם של מזמיני השירותים. עובדי קבלן, חלק ג'
אלא שמי שבקיא ברזי המאבק מאחורי הקלעים. יודע שהחוק, המאמץ את המלצות וועדת ההיגוי לאכיפת חוקי עבודה, מבקש בעצם לנטרל את הצעת החוק הפרטית שהגישו מספר חברי כנסת.
במקביל להצעת החוק הממשלתית מקדמים הח"כים דב חנין, ליה שמטוב ושלי יחימוביץ את הצעת חוק אחריות מזמין שרותי קבלן לזכויות עובדים. ההצעה שלהם עברה כבר הכנה לקריאה שניה ושלישית בועדת העבודה והרווחה ונמצאת לקראת הצבעה בועדה ובמליאת הכנסת.
לעומת הצעת החוק הממשלתית, ההצעה הפרטית מבקשת לספק פתרונות כוללים לפגיעה בזכויות עובדי הקבלן, היא חלה על רשימה ארוכה של ענפים במשק, ומטילה אחריות מקיפה על מזמיני שירותי הקבלן.
ביום ההצבעה בכנסת על הצעת החוק הממשלתית נאם ח"כ דב חנין ועמד על ההבדלים בין שתי ההצעות. "הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות אם הוא הראה שההפרה תוקנה", אמר מעל דוכן המליאה, "הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות כלפי עובדי קבלן שההתקשרות עמם נמשכה פחות משישה חודשים. אלה בדיוק המצבים השכיחים.
הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות כלפי עובדי קבלן המועסקים במשרות חלקיות ובמשרות משתנות. רוב עובדי הקבלן עובדים במשרות חלקיות ומשרות משתנות".
הצעת החוק הממשלתית גם מעוקרת לחלוטין מהאפשרות להגן על רובם של עובדי הקבלן מאחר והיא לא חלה על עובדי קבלן בתחומי הניקיון, תחומי השמירה, אבטחה, סדרנות, שליחויות, הסעדה, סיעוד, תחזוקה, גינון, מזכירנות, קלדנות, הוראה, הדרכה, שירותי בריאות,
"במקום הצעת חוק מלאה, שנותנת תשובה על הבעיה החברתית הנוראה הזאת של עובדי קבלן, או עבדי קבלן", הזהיר ח"כ חנין, "באה הממשלה עם מין מנגנוני אכיפה, שבחלקם הם טובים וראויים, אבל יש בהם חורים עצומים, בעייתיים וקשים ביותר".
בוועדת ההיגוי שהגישה את ההמלצות לחוק הממשלתי ישבו נציגים של משרד התמ"ת, משרד האוצר, נציגי לשכת התאום של הארגונים הכלכליים ונציגי ההסתדרות. מטרת הוועדה היתה לגבש תכנית עבודה משותפת לתגבור האכיפה של חוקי העבודה.
את הדו"ח המסכם הגישה כבר ביוני שנה שעברה למנכ"ל משרד התמ"ת, ליו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, לממונה על התקציבים באוצר וליו"ר ההסתדרות. משקלם של אנשי האוצר והתעשיינים הכריע את הכף בבירור לטובת המעסיקים והעניק הקלות למזמיני השירותים מהקבלן.
מלבד ההמלצות, היו כמה הערות בדו"ח שראוי להפנות אליהן את תשומת הלב. "מחקר שנערך במינהל מחקר ותכנון במשרד התמ"ת, על בסיס נתוני הלמ"ס", נכתב שם, "מעלה כי מתוך 500,000 שכירים המועסקים בענפי השירותים והמסחר, בלבד, למעלה מ- 100,000 שכירים משתכרים פחות משכר המינימום לשעה".
ההגנה על האינטרסים של העובדים, כתבו אנשי הוועדה, "מתבטאת בהבטחת תנאי עבודה מינימאליים, אשר באים להבטיח את כבוד האדם של העובד, יכולתו להגשמה עצמית, כמו גם ערכים חשובים נוספים, החל משוויון, דרך צדק חלוקתי ועד דמוקרטיזציה של מקום העבודה".
"למול ערכים ומטרות אלה, אשר המחוקק עמל כדי להבטיחם באמצעות שורה ארוכה של חוקי מגן וצווי הרחבה, תוך ציפייה שיתמלאו, נדרשה מערכת אכיפה אשר תבטיח את מימוש הנורמות והחוקים במידה ויופרו. בפועל קיימת במדינת ישראל תופעה מתמשכת ואף מתרחבת של אי ציות לחוקי המגן, לצווי הרחבה ולנורמות הללו".
"בנקודה זו", מסכמים הכותבים, "מצופה היה שהמדינה תשכיל להקצות משאבים בהתאמה לגודל המשימה, יוקמו מנגנונים אשר יבטיחו תשלום שכר מינימום לצד שמירה על זכויות סוציאליות נוספות".
"העדרה של מערכת אכיפה הולמת, ערער ומערער את אושיות שוק העבודה ואף משליך על משטר שלטון החוק בחברה ובמדינה, על כבודם של העובדים וזכותם לחיות בכבוד, וכן על התחרותיות ההוגנת בשוק. יתרה מכך, חולשת מערכת האכיפה מזינה לכשעצמה את הליך אי הציות לחוק, בבחינת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו'".
מחר, בחלק ד' – על "גמישות ניהולית", מה אמר מבקר המדינה על רווחיות העסקת עובדי הקבלן ותחת איזה סעיפים מכליל משרד האוצר את עובדי הקבלן.
נא להמתין לטעינת התגובות
